אני יודעת שאתם לא מומחים בזה, אבל לא יודעת, אני חייבת לפרוק על זה.
התקף החרדה הראשון שלי היה שנה שעברה. לא ידעתי מה זה התקף חרדה, לא היה לי על זה שמץ של מידע, ובאמצע לילה אחד פשוט חטפתי התקף. אני חשבתי שאני הולכת למות, כל סיטואציה הזויה שיכולתי לדמיין חלפה לי בראש. מוות, לוויה, הורים בוכים, מה שתרצו.
בכיתי באותו רגע כי באמת חשבתי שאני הולכת למות, לשמחתי אמא שלי התעוררה והרגיעה אותי. יום למחרת, הרופאה אמרה שלמזלי אין לי בעיה כלשהי, זה פשוט מתח שנצבר בגוף, מועקה או משהו.
ומאותו רגע, הימים שלי נהפכו לסיוט. לא הייתי מצליחה לנשום כראוי, הייתי נושמת דרך פיהוק, כן כן. זה גם היה בתקופה כשכל גל הפיגועים התחיל, אז בכלל, כל הלילות שלי היו מלאים במחשבות על מחבל שרץ לעברי. כל לילה הייתי חוטפת התקף. בבוקר פחות כי הייתי בחברת אנשים והייתי מרגישה יותר טוב.
אני לא יכולה ללכת לשירותים כמו בנאדם נורמלי, מבלי לפחד שיקרה לי משהו. ועכשיו, חופש סוכות שאמור להיות מדהים, נהיה נוראי. במקום להשלים שעות שינה, לצאת עם חברות, אני כלואה בתוך הבית מרוב מחשבות שמציקות לי. ואז תוך שנייה ההתקף המחריד הזה בא.
אני יכולה להיכנס למקלחת קרה או לשתות איזה תם חם, אבל זה באמת עוזר לכמה דקות טובות, שנהרסות בזמן כל כך קצר.
זה כל הזמן בא והולך, בא והולך. לא משנה מה ניסיתי שום דבר לא עוזר לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025