כבר שנה שאני מרגיש שמלאך המוות קורא לי נמצא על ידי נושף לי באוזן ולוחש לי לבוא

כבר שנה שאני מרגיש שמלאך המוות קורא לי נמצא על ידי נושף לי באוזן ולוחש לי לבוא..
אני לא מדבר על זה כי אני לא רוצה שיחשבו שאני צוחק או מחפש תשומת לב ..
אני לא מאמין בפסיכולוגים וכל הדברים האלו כי הם שם רק כדי להביא כדורים ולאשפז בכפיה. אין להם באמת עצות לתת חוץ מלנתח את המצב של המטופל.
לפני כמה זמן אם היו שואלים אותי מה הייתי רוצה מכל ? לחיות לנצח..
אבל היום אני שלם עם המוות וגם אם אמות מחר זה בסדר.
ניסיתי לשנות גישה חיובית דבר לא השתנה.. חוץ מזה שהתחלתי לקבל יותר דברים ולהשלים איתם שאלו הם החיים.
הנחתי את החרב..והלב ממזמן כבר לא נמצא בי שום רגש חוץ מהרוח הקרה שנושבת בשעות מאוחרות בלילה על הפנים מזכירה לי שפעם אי שם היו לי חיים מאושרים.
(למי שמאמין בדת הלכתי כבר כמעט חודש לבית כנסת מתחנן לעזרה וישועה אני לא מפסיק להאמין ולקוות)
אני עובד שעות על גבי שעות על גבי שעות וזה הדבר היחידי שמונע ממני לשקוע לדיכאון כבד יותר. זה לא טוב אולי אני מרוויח כסף אבל המחשבות מצטברות ללא זמן לחשוב ולפתור דברים אני לא יכול לקחת הפסקה כי אני הבן של.. (לאבא יש שם מאוד מכובד בעבודה חייב לשדר עסקים כרגיל).
אין לי אישה הייתה לי חברה במשך 4 שנים שנתתי את כל כולי ובסופו של דבר קיבלתי יריקה בפנים. במשך שנים לא מצאתי אף אחת שעניינה אותי עד לפני חודש וגם היא תפוסה אבל היא גרמה לי לחשוב שאולי סוף סוף חזרתי "הביתה".
אני לא מרחם על עצמי אני כותב את האמת ואת מה שעובר עליי.. אין לי רחמים עצמים חוץ מהעובדה שאני ממש נשבר בלילות האחרונים כבר ... אין לי כוחות יותר להילחם ואין לי עוד חלומות בחיים. בית ורכב זה לא חלום. אין לי שאיפות מסוימות ..
אני לא מכיר את ההורים הביולוגים שלי מנסיבות החיים.. לא מעוניין לפרט והאמת ? שכבר גם זה לאט לאט לא מעניין אותי למה זה קרה ומה קרה אני רק יודע שזה לא משנה מי גידל אותך אלה לחיות עם העובדה שנזרקת מהרגע שנולדת לפעמים זה בלתי נסבל. תקראו לי כפוי טובה אבל אם אתה לא חלק מזה לעולם לא תבין. אני מעריך את הורי בלעדיהם לא הייתי קיים אבל זה לא זה.
עם הזמן אני מתקשה וצובר סודות
לפעמים אני שומע מוזיקה ומגביר את הווליום רק כדי לא לשמוע את המחשבות ושזה קורה אני מתחיל לשנוא את הכל. לפעמים זה מעידות ומעצבים אני מרים את החרב בחזרה וחוזר להילחם במלאו העוצמה והכוח. ולפעמים אני חושב ומרגיש שהמקום היחידי שלי בעולם זה במלחמה -גיהנום אם למות למען מטרה טובה. מוות אם אתה קורא לי תדע שאני מוכן.