מרגישה כלואה בצבא, המון לחץ והתמודדות נפשית

היי לכולם,
התגייסתי לפני כעשרה חודשים בתור מנהלת רשת, היום כמובן אני כבר כחצי שנה בסדיר שלי בבסיס יומיות, כפי שגם רציתי לקבל
יש לי בעיה מאד גדולה... בהתחלה כשהגעתי לבסיס שלי היה לי מאד קשה נפשית, לא יודעת הכל ביחד כזה הצטבר לי, עם הזמן כמובן ההרגשה השתפרה קצת, התחלתי יותר להכיר את האנשים, להשתפשף בתפקיד- דבר שחששתי שלא אהיה בו טובה והכל.
עם הזמן ניהיה יותר טוב עבורי יחסית...
והיום, במשך כחודשיים כבר, אני כמעט כל יום בוכה.
התפקיד שלי מאד קשה, עמוס בטירוף, הוחלפה לי מפקדת למפקדת חדשה שהגיעה לבסיס, אנחנו לא מסתדרות, היא קשה וגורמת לי ללחצים ועומסים, ניסינו לדבר והרגשתי כאילו אין לי עם מי לדבר גם כשהיא ניסתה לומר את המילים הכי "נכונות" מה שנקרא. פשוט אין עם מי לדבר, התפקיד עמוס בטירוף, כל יום אני נוסעת שעתיים הלוך וחזור, יש המון תרגילים, אני מרגישה שיש לי מן "התקפי" בכי מטורפים כל כמה זמן וכשיש לחץ של תקלות בבסיס אני נשברת ובוכה.
האמת שההרגשה הזאת קרתה מאז שהיה תרגיל כלשהו שהיה לחוץ בטירוף ולא עמדתי בלחץ ומאז אני כאילו מפחדת מתקלות...יש לי מן טראומה.
לעומת זאת, אני משרתת עם האנשים הכי טובים שיש אני מעריכה כל רגע שהגעתי למקום עם אנשים טובים אבל אני לא יודעת למה, העובדה שיש איתי אנשים טובים וממש חברים, לא גוברת על שאר השירות... דבר שמוזר מאד כי זה ידוע שהאנשים זה הכל!!! יותר מהתפקיד והכל...
ובכלל, אם ישאלו אותי מה לא טוב לי בשירות, לא אדע לומר - "זה!"
כי זה פשוט כללי, אני מרגישה שהנפש שלי שבורה
כל מוצ"ש אני בוכה
כל כמה ימים אני בוכה
אני מרגישה כלואה ושאין לי בתכלס מה לעשות עם זה, כי טופס 55 זה משהו שאו לא מקבלים בכלל ולא מתייחסים, ואם מתייחסים אז אני לא יודעת היכן אשובץ, איך יהיו האנשים והמפקדים והכל...
בקיצור אני מרגישה לחוצה ועמוסה נפשית בגלל התפקיד, הנסיעות הקשות, אני מרגישה לחצים בגוף והמפקדת שלי פשוט מלחיצה אותי תמיד אני לא יודעת להסביר את זה....
אני מרגישה מאד מאד כלואה בעיקר כי אני יודעת שכל זה יגמר רק עוד שנה וכמה חודשים וזה פשוט עוד הרבה זמן......
אני מאד רוצה לעשות בסיס פתוח, ומאד אוהבת את האנשים
ובגלל זה אני לא כ"כ יודעת להסביר מה אני רוצה לשנות ומה ספציפית לא טוב לי...
פשוט רע לי נפשית, אני מרגישה כלואה, אני מרגישה שאין לי בחירה, שאין התחשבות, שאין לי מפקד לפרוק עליו את מה שאני מרגישה, אני לא יודעת מה לעשות....