עייפה מידי, קשה כבר לסחוב את עצמי בצורה כזאת שהכל כבד לי בפנים

רוצה לפרוק,לשתף סליחה על ההפרעה.
יש לי חברה אחת מדהימה באמת תומכת,תמיד שם בשבילי נותק הקשר בנינו לא מעט זמן ועכשיו חידשנו ושמחתי רצח רק שיש בעיה קטנה לי ולה יש עבר משותף לצערי(אקסים וכ"ו) יוצא שבמפגשים שלנו היא מזכירה לי תעבר לא ששכחתי ממנו איי פעם וקשה לה בעצמה והיא יודעת שזה לא נכון אבל אין לה למי לספר ותמיד אומרת "את הכי מבינה אותי" וזה נכון.
היא נורא פגועה מצדדים מסוימים ויש אחד ספציפית שהיא עדיין כועסת עליו ולא העבירה את זה הלאה גם היא במקום כלשהו מחכה להתנצלות מכובדת ממנו עד אז היא תיזכר ותהיה מורעלת קצת מהצד הזה.
הבן אדם הזה נותק הקשר בנינו הוא מישהו שחשוב לי,אני חושבת עליו הרבה לא במובן הרומנטי ולאחרונה היא ספרה לי שהוא מסתבר עובר תקופה לא פשוטה בכלל וזה די השפיע למרות שיודעת שלא צריך וכ"ו,אני תאמת פגעתי בצורה כלשהי בבן אדם הזה מכעס זמני שהיה לי כלפיו ולא באמת ביררתי מהצד שלו על מה מדובר והתנצלתי כמה זמן אחרי אבל לא קבלתי תגובה חזרה לא שזה משנה משהו ובטח שלא אצלו.
אני לומדת עכשיו ומרגישה משקל כובד עלי ממש חזק,לא ממש מסתדרת שם עם אנשים אבל מקווה שיעבור ולפחות אחד או אחת התחבר אליהם איכשהו,הנסיעות גם לוקחות כוח,מעבר בין לפה ולשם מתסבך,לאחרונה נפרדתי מהחבר שלי והוא לא רצה להישאר בקשר בגלל כל העניין אקסים וכיבדתי אותו על זה אבל עדיין הוא מאוד חיזק אותי והוציא אותי למקומות שאיכשהו עשה קצת נעים בחיים.
עברתי טרגדיה משפחתית מאוד קרוב,אני הדחקתי את זה במשך שנה כי היה לי ממש קשה לעכל את זה הוא גם היה בן אדם שלו אני הייתי חשובה מאוד הוא תמיד דאג להראות את זה ואני לצערי לא הייתי מראה מספיק גם בהודעות בקושי עניתי לא שאני מאשימה את עצמי פשוט זה כואב קצת והוא לא נפרד לא שאני טובה בפרידות חח אז אולי עדיף,עכשיו פחות אני יותר מבינה כאילו מהצד שלי לא מה שאחרים יגידו וגם כתבתי עליו לא מעט אז זה עזר קצת.
אמא שלי ואני ביחסים מאוד מסובכים ומול כל זה היא ניצלה ממחלה הכי קשה הנוראית הזאת וזה לא חיזק תקשר אבל כשהיה המצב שלה ככה ועברה טיפולים הייתי חזקה מבחינה נפשית ועכשיו אני זהו מאבדת את זה לצערי.
הייתי אצל לא מעט פסיכולוגים לא עוזר ואין לי כוח שוב לשחזר ולנסות להתחבר גם אני בן אדם סגור מתיכון רק בצבא התקופה שהייתה הייתי מאוד קשוחה,רבתי עם אנשים קצת,צעקתי,שברתי צלחות בבית חח זה קצת עזר לי ושוב עכשיו אני נסגרתי כי אין לי כוח גם בורחות לי מילים אני לא מצליחה אפילו לדבר כמו שצריך חח כאילו בסביר כזה.
אז יש לי חברה מדהימה אחת,עוד אחת שהיא סביר אבל יהיה טוב ואנחנו בקשר הרבה שנים,הכרתי בחור נחמד לא מתקדם לזוגיות בטוח אבל לפחות לצאת קצת להתאוורר אני יודה לו על זה,יש לי הורים מקסימים אבל אני לא משתפת אותם כמעט בכלום כי הם גם ככה לא יבינו,הייתי בקשר עם חברה נוספת ממש מדהימה אבל כרגע אנחנו בכיוונים שונים אז נותק הקשר,משפחה בכללי שומרת מרחק רק שלום שלום ופה ושם חגים הם מתנהגים בצורה שאני לא יקבל ומבחינתי רק כי חייב ולכבד את אבא.
מוסיקה זה הדבר היחיד שמאוד עוזר לי אז אם מישהו/היא פה מכיר שירים מחזקים אז ממש יעזור וגם יחדש ולהכיר לי סגנונות תמיד זה טוב,משפטים מחזקים כאלה ואפילו סרטונים אבל לא משהו ארוך חח,אם יש שירים בשפה אחרת אבל עם תרגום ממש יועיל.
יש לי קרובת משפחה שהתרחקה מהמשפחה הם פגעו בה בצורה שבלתי נסלחת לפחות מבחינתי,אני מנסה לקרב אותה למשפחה שוב אבל אני מרגישה שאני משקרת לה ולעצמי כי אני בעצמי לא יכולה לקבל את הקרבה המחודשת ביניהם אבל חשוב לי שהיא לא תתנתק ממני לפחות,נראה לי שכתגובה לזה שניסיתי לקרב היא גם תרצי ממני להתרחק ואני יבין אותה אבל זה יהיה חבל לי...גם הייתי רוצה להיפגש אבל היא סוגרת בצבא,שוב רק חידשנו היא צריכה לנשום מכל זה,וגם אני לומדת הרבה אבל הייתי מוכנה רק שאין לי מושג איך לכתוב לה במיוחד עכשיו אחרי זה ולא יודעת כבר.
משהו נוסף אחרון כשהייתי ילדה סבלתי ממיגרנות היה לי במשך שנה ככה לקחתי כדור מסוים אחד וזהו ולא משהו רציני במהלך החיים עכשיו בתקופה הלא נעימה הזאת חוזר שוב והפעם אני לוקחת כדור אופטלגין עכשיו אמא מתחילה לדאוג לי כי זה כמעט כל יום,היא אפילו קנתה לי ויטמינים שלחזק את המערכת חיסונים שלי אני כבר בריאותית שברירית ועייפה לא מעט.
בגדול המצב הוא שאין לי כוח ל כ-ל-ו-ם מרגישה כאילו הכל חסר טעם לצערי,דבר נוסף יודעת שיש אנשים שלא אוהבים רחמים עצמיים וכאלה אני מבינה את החלק הזה ממני אבל זה כבר כל זה ישב עלי יותר מידי לא יכולתי יותר.

זהו שוב סליחה לא היה עוד מקום לפרוק בצורה אנונימית.