החלטתי לוותר אז למה כל כך קשה לי עכשיו?!

היי אני בת 22 וההיתי בזוגיות מעל חמש שנים..לפני כשבוע החלטתי לגמור את הקשר מכיוון שהרגשתי שבזמן האחרון אני כבר לא אוהבת אותו כמו פעם והרגשתי שזה כבר לא זה..היה הרבה פעמים שכבר לא רציתי להיפגש איתו והעדפתי להשאר בבית או להעביר את הזמן הזה עם חברות במקום..כבר לא היו ריגושים והכל היה כמובן מאליו.. המון דברים הרגשתי שאני עושה מתוך מחוייבות ולא מתוך רצון..ההיתי מסתכלת על חברות שבזוגיות או סתם זוגות מסביב ורואה את האהבה ואת הכמיהה ואת הרצון להיות ביחד בכל שנייה ביום ותמיד עבר לי בראש למה אני לא כזאת?ולמה אני לא מרגישה ככה? הרבה פעמים עברה לי המחשבה בראש שדי לא באלי יותר את החנק הזה ואת הדין וחשבון שההיתי צריכה לתת.רציתי את החופש שלי לעשות מה שבאלי לישון מתי שבאלי ולהרגיש שאני אדון לעצמי כי קצת איבדתי את עצמי במערכת יחסים הזאת.חשבתי על זה תקופה ארוכה המחשבות הטרידו אותי ביום יום ולא הצלחתי להרדם בלילות כמו שצריך..חשבתי וחשבתי האם להמשיך את זה למרות הכל או פשןט לקום ולגמור את זה.תהיתי לעצמי שאולי אהבה הרבה יותר גדולה מחכה לי בחוץ ואולי יש מישהו שהרבה יותר מתאים לי? רציתי להרגיש שוב מזה לאהוב ומזה לרצות אותו הכי קרוב ופשוט להחזיר את התקופה היפה שהייתה לנו בשנים הראשונות של הקשר..הרגשתי שזה לא זהו שאני מבזבזת את הזמן שלי ושזה לא הבחור שאיתו ארצה להתחתן בעתיד..התייעצתי עם חברים ומשפחה וכולם אמרו לי שאקח את ההחלטה שהכי נכונה לי ושכולם עוברים פרידות ואחרי זה מכירים מישהו שהרבה יותר מתאים מהקודם ושהכל עובר..אזרתי אומץ והחלטתי להפרד מימנו הרגשתי שאנחנו סתם מושכים ומתישהו מישהו יעשה את הצעד. היום לאחר שבוע וקצת אני מרגישה חרטה כל כך גדולה! מרגישה שאיבדתי את הדבר הכי יקר שהיה לי בחיים! אני מתגעגעת אליו ולחום וליחס מימנו..הורגת אותי המחשבה שהוא לא יהיה שלי יותר והורגת אותי המחשבה שתיהיה לו מישהי אחרת במקומי שיתן לה מה שנתן לי. כשהוא היה שלי הרגשתי שאני לא אוהבת אותו ולא מתרגשת מימנו ולא אכפת לי לא להתראות גם כמה ימים ועכשיו? מרגישה שבאלי להיות איתו בכל שנייה. אני בדיכאון ןלא מצליחה לתפקד אני לא מבינה למה לפני חשבתי שזה הדבר הכי נכון לעשות ועכשיו אני מרגישה הפוך?? אני מרגישה שלא אמצא אף אחד לא שיאהב אותי כמוהו ואף אחד לא יבין אותו כמוהו ולא ירצה להיות איתי כמו שהוא היה..כשהוא היה שלי לא רציתי אותו ועכשיו הורגת אותי המחשבה שהוא לא שלי יותר..מה לעשןת???