להכאיב לי ולתחרט על זה כל חיי בשביל אושר של מישהו אחר או להגשים את החלום בשבילי?

זה יהיה טיפה ארוך מתנצלת הי אני בת 19 עוד מעט 20. אני כבר כמה שנים טובות מעריצה או נקרא לזה מתעניינת במדינה מסויימת ובתרבות שלה. עכשיו אחרי הרבה זמן של רצון לטוס לשם חברה שלי עברה לגור שם והסכימה לארח אותי. מה שנשאר לי לקנות כרטיס. וזה מה שעשיתי. וכמובן שהכרתי משם גם בחור נחמד שאולי יצא מזה משהו. אבל לא לוקחת סיכונים לכן אני אהיה עם חברה שלי רוב הזמן. אני לא מגדירה את הדת שלי או את הקבוצה שאליה אני שייכת. אני מאוד רוצה להאמין שיש אלוקים אבל גגם מצד שני לא רוצה. יש לי פחד כשאבין שהוא באמת קיים אז אני אצטרך לוותר על החלומות שלי. אמא שלי חרדיה ממש חוזרת בתשובה מהקשות ביותר. היא מאמינה בברסלב (מי שמכיר פה) והיא לקחה את הטיסה שלי לאותה מדינה בצורה קשה מאוד. היא כותבת לי מכתבים להשאר ושתחזיר לי את הכסף, שהיא לא אוכלת, שקשה לה... ואני כואב לי זאת אמא שלי. אבל מה עם החלומות שלי? אני טסה לתקופה קצרה מאוד של שבוע, למה היא עושה לי את זה? המצפון שלי לא נותן לי. ואני מבולבלת. אני מאוד רוצה לטוס ולהיות שם אבלגם כואב הלב על אמא שלי (אני אפילו בוכה עכשיו כשאני כותבת) לי ולאמא שלי יש קשר מיוחד, אם אני יטוס אמא שלי תהיה עצובה וכשאני יחזור הכל יחזור לקדמותו. אמא שלי לא מוכנה שאטוס בגלל המרחק הרב וכמובן בגלל שלפי הדת זו ארץ נוכריה. אבל אני לא מאמינה לזה. או לא מוכנה להאמין בזה ושוב בגלל הפחד שלי שאני אגלה שבאמת יש אלוקים. ושוב זה מבלבל כי אני מתפללת לאלוקים שיעזור לי ואחרי זה צוחקת לעצמי ואומרת "למי את מתפללת אין אף אחד" עכשיו השאלה שלי. האם לטוס להנות שבוע עם חברה טובה שהיגרה לשם ולא יצא לי לראות אותה וכמובן להגשים את החלום שלי ולהיות מסופקת שהצלחתי להגשים דבר שחלמתי כמה שנים טובות ולתת לאמא שלי להיות עצובה טיפה. או להשאר עם כל הכאב ולהתחרט על זה אחרי תקופה ובטוח אהיה בדכאון קשה כי אני מוותרת על משהו שחשוב לי. (וכבר היו לי התקפי דכאון כשאני לא מצליחה להגשים את הרצונות והחלומות שלי, או כשאני רואה מישהו שעושה משהו שאני תמיד רציתי לעשות- אז אני נכנסת לדכאון כמה ימים ולא מסוגלת לדבר או לאכול רק בוכה במיטה) וכמובן שאמא תיהיה שמחה ומאושרת..
אבל מה איתי? לוותר על האני העצמי שלי בגלל אמא? לוותר על מי שאני? על החלומות שלי? ואם זה לא יגמר בזה? הרי כל דבר שלא ימצא חן בעינייה היא תבקש ממני לרדת מהנושא. אני חושבת שאני כבר יודעת את התושבה והיא לטוס. אבל אתם יכולים בבקשה לנחם ולעודד אותי? כי אין לי למי לפרוק ואני ממש מתוסכלת בקשה מלבד הסקר תתנו לי תגובות מנחמות ומעודדות שאני אדע שאני עושה את מה שטוב לי גם אם זה לא בהכרח מה שנכון לעשות....