אבא שלי רב עם אחת האמהות של חברה טובה מהכיתה, הוא בייש אותי כל כך! אפשר לתקן?

שלום לכולם,

מאז ומתמיד אבא שלי היה בן אדם קשה- איתי, עם הסביבה ואפילו עם עצמו. הוא בן אדם מאוד כועס, לא שמח בחלקו, ממורמר- בקיצור, כפי שהבנתם- אדם לא נעים.

אמא שלי לא עושה כלום בנידון, אני לא חושבת שבכלל אכפת לה...

אתמול הייתה לנו אסיפת הורים... לא רציתי שאמא שלי תבוא כי היא תמיד נוזפת בי...

אבא שלי לא רצה לבוא בכלל, והייתי צריכה להתחנן בכוח שיבוא איתי... הוא הכריז מול כולם שאני מבזבזת לו את הזמן, שבשביל מה הוא בא בכלל, התחיל לדבר בטון גבוה ולא נעים...

אני והכיתה שלי עשינו מכירה של דברים מתוקים, שכל הכנסותיה יהיו למסיבת סיום ענקית בסוף שנה (אני בכיתה ו', חדשה בבית ספר). מאוד נהניתי איתם, הם חברים טובים שלי והיינו שמחים שיש לנו מטרה משותפת... אבל אבא שלי, כהרגלו, היה חייב לקלקל לי הכל...

הוא ישב וחיכה שהמורה תקרא לו. חלפה רבע שעה מהשעה שהייתה אמורה להיות בה הפגישה. אבא של ידיד שלי וידיד שלי ישבו גם הם וחיכו.

אבא שלי החל לסנן קללות ( סתם ככה), גלגל עיניים ועשה פרצופים. לחשתי לו שזה לא נעים ושבבקשה יפסיק, אבל הוא לא הקשיב לי והמשיך.

אמא של חברה טובה שלי וחברה שלי נכנסו לחדר של המורה על אף שהן היו אמורות להיות בשעה אחרת (שלוש שעות קדימה).

אבא שלי התחיל לקלל אחרי שהיא נכנסה "איזה בת זו**", "אישה חוצפנית", "ברברית". כל הכיתה שלי הסתכלה עליו כולל ההורים, רציתי לקבור את עצמי וצעקתי "די כבר!", אבל הוא המשיך בשלו ואמר לי, "את סתם פראיירית ואני לא אתן שידרכו עליי!".

תראו, מה שהיא עשתה לא היה בסדר, להיכנס ככה ולעקוף אחרים שחיכו לתורם וזו הייתה שעה שלהם, אבל הוא היה צריך לדבר יפה ובנימוס...

אני לא באה לחנך אותו או משהו, אבל למרות שמיליון פעם ביקשתי ממנו בדרך ליום הורים שלא יפלוט קללות ושלא יתרגז, הוא עשה את זה בכל זאת...

אחרי שחברה שלי ואמה יצאו, הוא התחיל לצרוח עליה בקולי קולות ולהגיד לה "את אישה חוצפנית, חתיכת ברברית!', ועוד כל מיני...

בכיתי אחר כך בצד ועדכנתי את אמא שלי... היא דיברה איתו ואמרה לו שכך לא מתנהגים, אבל הוא המשיך בשלו ולא חזר בו...

מה אני אעשה?! חברה שלי עכשיו בקושי מדברת איתי בגלל זה ואני לא רוצה שיחשבו עליי דברים כאלה רק בגלל שאבא שלי כזה...

אני ההפך הגמור ממנו! אני בחיים לא אקלל ולא אפגע בבן אדם לא משנה מה הוא עשה, זה לא נקרא להיות "פראייר", אלא אדם עם דרך ארץ...

מה אני יכולה לעשות?