אני כבר לא יודעת מה לעשות ובוכה בלילות

אני חושבת שאני בדיכאון
אני כבר לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי בוכה בלילות וזה משתנה כל שבועיים
שבועיים יכולים להיות הכי טובים בעולם ופתאום שבועיים אחרי זה אני יכולה למות מדיכאון ולא לבוא לבית ספר ולבכות ולא לרצות לאכול ולהתלבש כל כך מוזנח בקטע מגעיל אבל עכשיו זה הכה בי וזה לא הולך אני כבר חודש יורדת כל יום בציונים אוכלת יותר ממה שאני צריכה נכנסת לדיכאון צורחת על ההורים הם חושבים שאני זונה נגיד אני מתקלחת ומשאירה תתחתונים שלי או משהו בשירותים אבא ישר חושב שאני שרמוטה שמצלמת תמונות ואמא שלי תמיד משתיקה אותי וסותמת לי תפה ואומרת לי לכי זדייני ומעיפה אותי מהבית ואני בשבילם הפסקתי לעשן בשבילם התחלתי ללמוד טוב יותר בשבילם אני מסדרת את החדר ועושה הכל ואם נופל לי הטלפון בטעות ונשבר פתאום ''אני לא מעריכה שום דבר אני הבת הכי גרועה בעולם'' הם מאיימים לשלוח אותי לפנימיה טיפולית ומאיימים עליי עם הרווחה וכבר נכנסתי לשם והייתי בבית רשת (מקום שלוקחים את הילדים מההורים לגמרי לתקופה) הם קוראים לי מסוממת למרות שאני כל כך משדלת אני כל כך קורעת מעצמי הם לא מעריכים כלום לא קונים לי בגדים לא קונים לי דברים שאני צריכה אפילו בסיסיים אין לי טלפון כבר שבוע כי אבא שלי אמר לי לכי תעמדי בצומת תשיגי כסף לאחד חדש הם לא שמים עליי אם אמא שלי יוצאת לטיול בנגב עם אחיות שלי לכמה ימים היא לא לוקחת אותי וזורקת אותי אצל סבתא שלי שהיא גם ככה חצי נכה ואצל סבא נכה לגמרי לא לוקחים אותי איתם לחו''ל, לאילת, הם מחפשים כל הזמן לאיפה לזרוק אותי לאיפה להפתר ממני מאיימים עליי עם הרווחה מחפשים פנימיות ואומרים ש2 האחיות האחרות שלי הרבה יותר חכמות ונורמאליות ממני למרות שאני כל כך משתדלת מביאה מאיות על גבי מאיות הביתה אפילו המורה שלי אמר לי שהוא רואה שאני ילדה מאוד מיוחדת ושונה ונמאס לי שבבית מתייחסים אליי כמו גוש זבל , הם לא מרביצים לי רק בגלל שהם מפחדים שאם הם ירימו טלפון לרווחה אז אני אספר להם מה הם עושים לי אבל אמא שלי ממש לא מפחדת להרים עליי ידיים כשצריך ואני כבר אובדת עצות אני בוכה כל הזמן אבל אני מנסה להשאר חזקה בבקשה תגידו לי מה אני עושה מכאן אני לא רוצה ללכת לשום פנימייה אבל נמאס לי שהם מתייחסים אליי כמו אל חרא