זאת שהייתה רגילה לבד, מה הוא עשה? לא יכולה יותר לסבול כלום ואף אחד

אין לי איפה לשתף...ככה כמו שזה וזהו
היה לי קשר,לפני היינו רק חברים שמכירים אחת את השני בהתחלה היה ברור לי "לא",
אבל הוא התעקש אז הסכמתי שננסה כזוג ביחד וזה בדיוק מה שהרס הכל.
יש לי בעיות עם אינטימיות ולא הגענו לזה,בהתחלה שתפתי אותו במשהו הכי אישי שיש,הוא לקח את זה סביר ובמשך הקשר זה רק נעשה גרוע ומגרוע יותר,הכל היה מתיש. בכל זאת הוא נעלם,התעצבן ואני נתתי לו קצת זמן אחר כך חזרתי לא רציתי לוותר עליו,באמת שרציתי להישאר ולקוות שמעצמו זה יעבור,יש לא מעט שמחכים ומחזיקים ספרתי לו והוא התעצבן "מה כמה 5 שנים אחכה" הוא איבד סבלנות בגדול.
הוא היה שונה והוא לא יכל,לחזור להיות חברים כמו מקודם לא הצלחנו מסתבר,
זהו לא הסתדר,הוא הפסיק לענות לי כמו פעם,שקלתי מילים פתאום ונשברתי ממש.
ועכשיו מה הקטע שנסגרתי,אין לי חשק לשום דבר,יש לי חברה אחת אבל בקושי בקשר,היא פונה אליי תמיד בשבילה אני חברה טובה אבל אצלי זה אחרת האמת.
היא יודעת איך אני מרגישה למרות שאנחנו כבר מגיל 13 מכירות וגם המשפחה,
היא פשוט שונה ממני,המושג חברות עבורי הוא אחרת ממה שאצלה ככה זה.
אני סטודנטית למדתי בעיר מסוימת אבל בגלל המרחק והכסף לנסיעות עזבתי,
עברתי לעיר אחרת קרוב אליי לבית סוג של,לא ממש התחברתי לאף אחד שם.
וגם במקום החדש אני לא הכי מוצאת את עצמי והחומר מבלבל ופספסתי לא מעט,
אין לי מוטיבציה,אין סבלנות,המרצה ממש אחלה והאחראים שם התייחסו אליי מדהים.
אבל אין לי כוח,אני שוקלת להפסיק את התואר אבל יש לי אח שגאה בי רצח על הצד,
והוא ממש אמר משפטים שתקועים לי בראש,אני לא רוצה לאכזב אותו בשום מצב.
מסתדרת בסדר עם ההורים אבל דברים אישיים וכאלה לא משתפת אני סגורה כזאת,
שומרת לעצמי דברים,רק איתו ממש נפתחתי וספרתי דברים שלא ספרתי לאף גבר.
אין לי אף אחד במשפחה אפילו לא אחי שאני יכולה לשתף אותו בדברים שעוברת,
אני גם לא רוצה להראות חולשה ולהדאיג,כי אין לי תשובות הכל סוגר עלי בגדול.
אני כותבת שזה הדבר היחיד שמוצלח בחיי ככה איכשהו אני מסדרת את הרגשות,
לפניו הסתדרתי היטב עם בדידות וקשרים קצרים עם בחורים אבל הוא ממש שינה.
בהתחלה הייתה בטוחה שזה יעבור מהר והוא ילך כמו כולם אבל הוא נשאר ונשאר,
אבל הוא הקשה עלי כמעט כמו שאני תמיד דוחפת את כולם ממני ולא נשארו ברירות.
הכל מוציא ממני את החשק,אני בסכנה עם התואר ואף אחד לא יודע אפילו ואין לי כוח,
למען האמת אחרי שהלך השאיר אותי רעבה רצח,אז עוד יותר נהייתי גרועה בפנים.
מרגישה לא חלק מהיקום,עוד יותר מהארץ לא משנה כמה אני מנסה רק להיות אני,
אי אפשר לא נותנים,הכל מוריד ממני חשק,חשדנות גוברת ומעדיפה להיסגר.
סליחה על ההפרעה,הייתי אני עוד אחת בעולם.