שירות לאומי - להישאר במשרד או לעבור לשירות משמעותי עם קשישים?

היי, אני ממש ממש מבקשת שתימנעו מתגובות שאומרות שאני מפונקת/רעה בגלל שיש כאלו שנותנים 3 שנים מהחיים שלהם והרבה פעמים לא יכולים לבחור באיזה תפקיד להיות בכלל. יש לי הערכה עצומה לחיילים ותאמינו לי שקיבלתי פטור מסיבה מוצדקת שפשוט לא אפשרה לי לשרת וזה הצבא פעל להביא לי את הפטור ולא יוזמה שלי. אני ממש אעריך אם תתחשבו בזה, תודה!

אני עושה כרגע שירות לאומי במשרד ממשלתי יחסית קטן. העבודה היא בעיקר להקליד טפסים מנייר למחשב וכולל קבלת קהל.
זה משאיר לי זמן גם לבדוק את הפלאפון והפייסבוק מידי פעם, ולצאת מוקדם יותר בימים שאני צריכה...
יחסית למשרד ממשלתי הוא לא עמוס ויש אווירה מאוד חברותית בין העובדות שחבל לי להפרד מהן. וזה נוח שאני 8 שעות יושבת במשרד ממוזג וחוזרת הביתה. בהתחלה זה באמת מה שרציתי ושהתאים לי... עם הזמן הבנתי שאני רוצה לעשות משהו שונה, העבודה במשרד לא ממש מעניינת ואני רק מחכה שהזמן יעבור וכל יום מרגיש אותו דבר. אני מקבלת המון כאבי ראש בעבודה. גם כאבים בפרקי כף היד מהעבודה הממושכת במחשב. גם הבת שירות השניה שהייתה אתי עזבה אז בכלל פחות מעניין (אבל גם לא נעים לי מהעובדות כי זה ליצור עליהן יותר עומס- בלי 2 בנות שירות)
כבר הודעתי למנהלת שאני עוזבת בסוף החודש.
יש לי אפשרות, בתנאי שאעבור את הראיון, לעבור לשירות עם קשישים, זה מאוד מגוון. חלק מהזמן אהיה במרכז יום לקשיש ואעזור בהעברת פעילויות וחוגים ובנוסף אקבל כ6 קשישות שאל כל אחת אבוא קבוע פעם בשבוע לשעתיים ואארח לה חברה ואיך שנעביר את הזמן תלוי בנו- טלוויזיה אפייה יצירה בית קפה וכו'. (זה נטו לארח חברה, לא סיעודי כלומר לא עושות נקיון וכאלה) אני אוהבת אנשים מבוגרים!, חוץ מזה שבעצם המעבר שלי עוד 6 קשישות יקבלו נערה שעוזרת להפיג את הבדידות- הבנתי מבנות שעושות את השירות שהן ממש מחכות לך שתבואי... זה ממש משמעותי ואני לא רק אתן אני גם אקבל. מצד שני אני מפחדת שזה יהיה לי כבד מידי ושאהיה חסרת סבלנות להיות בסביבה לא ממש צעירה. כן אני מרגישה רע להודות בזה אבל אני רגילה לדבר מהר... זה גם הרבה נסיעות באוטובוסים כי יש מעברים בין בתים למרכזי יום.
אני מפחדת שיהיה לי קשה ואתחרט וארצה לחזור למשרד שזה מאוד נוח אבל מאוד מאוד משעמם. זה סיכון. יש לי גם אפשרות לעבור סתם למשרד אחר עם עבודה שונה, או להחליט להישאר במשרד הנוכחי בכל זאת
אבל יכול להיות שיהיה לי מאוד מעניין וכיפי לעשות את השירות עם הקשישים, זו חוויה שונה לגמרי. אני גם תורמת מעצמי יותר.