הוא משגע אותי, תוהה אם אני משוגעת או שבאמת צריכה להעיף אותו...

היי אסקיפול, כתבי את השאלה הזאת 20 פעם ומחקתי.. מקווה שהפעם אצליח להוציא בצורה שתבינו.
יש לי חבר גדול ממני בשנה, ואנחנו ביחד כבר שנתיים פלוס..
הוא בצבא, ואני עדיין לומדת.
הוא בן אדם מאוד לא קל, לא יתחבב על כל אחד אם יכירו אותו לעומק, בעייתי,
לדגומה, בגלל שהוא לא ככ מוצא את עצמו בעולם האמיתי [יש לו חברים בודדים וגם לא כאלה שהם יוצאים וכו']
אז הוא מדבר עם בחורות מהאינטרנט, כי הוא טוען שאני כל הזמן עסוקה ואין לו מה לעשות בשמירות וכו'. אז הוא מדבר איתן, ואז כדי להרגיע אותי כנראה מלכלך עליהן, אומר שהן שמנות.. טיפשות.. רוב השיחות האלה נגמרות בריב וחסימה[השיחות עם הבחורות הכוונה] וזה מעגל בלתי נפסק.. לפעמים מתעוררות ידידות מהעבר [באינטרנט] באופן כללי הוא מאוד שופט, כל מי שעובר לידו יש לו דברים רעים להגיד עליו.
כמובן שיש לו המון התרונות ודברים טובים, פשוט כרגע אשאיר אותן בצד כי זה לא רלוונטי.. בכל מקרה, מאז מקרה שהוא הסתיר בחורה ממני בטענה שאני תמיד עושה מזה סיפור, [הוא זה שאמר לי עליה לא אני גיליתי לבד פשוט חשדתי], עדיין לא סלחתי אבל ככה זה נראה לו אולי. תמיד כשאני רואה אותו מחובר, כשהוא בשמירות אני יודעת שהוא מדבר עם בחורות, וזה משגע אותי, לפעמים הוא מתנהג כמו ילד קטן באמצע,
העניין שאם הן לא שואלות - הן לא ידעו שיש לו חברה, וכמט ב99 אחוז מהמקרים הן לא שואלות.
קשה לי עם זה - הוא קורה לי רכושנית, וקנאית,
ואני חושבת שזה לגטימי, כן צריך להיות לו ידידות אבל מה זה החיפוש הזה? זה עלוב.
אני לא רוצה לשמור אותו לעצמי, להפך רוצה שיפתח לעולם - לעולם האמיתי. גם לי יש חברים אינטרנטיים - וזה בסדר גמור! אבל הבריחה הזאת לאינטרנט.. תתבגררר כבררר!
אי אפשר לדבר איתו על זה, תמיד אני יוצאת המשוגעת שסתם מבלבלת תמוח..
כל עניין הקנאה הזה, חיפשתי מליון דרכים לטפל בו.
קראתי שגם אני צריכה לעשות דברים, אבל בגלל מצב נפשי לא קל, אין לי אמביציה, אין לי מוטיבציה לעשות כלום. התחלתי גם לדבר עם בחורים מהאינטרנט.. אבל רק כדי להראות לו- איך זה מרגיש. אבל לא יוצא לי שיראה, לא רוצה שיקנא - רוצה שיבין אותי, מאיפה הכעס על זה בא.. גם אני יכולה להביא 5 בחורים לדבר איתם ולא להגיד להם שיש לי חבר, איך הוא יקרא לי? בוגדת!
קשה לדבר איתו, רק המשיכה המינית ביננו טובה, אנחנו לא יוצאים.. [וזה טוב.. לא אוהבת מסעדות ומקומות עם הרבה אנשיפ] לפעמים יש שיחות טובות אבל רק על דברים משותפים, אי אפשר לדבר עם משהו שהדעה שלנו בו שונה.
אני עושה ככ הרבה, כדי לרצות אותו.. אבל תמיד שאנחנו חוזרים [אחרי שנפרדנו לפחות 5 פעמים והוא התחנן שנחזור] הכל חוזר להיות לא טוב, כמו שהיה, כל הבטחות נראות שוב כמו חלום עצוב, זה גורם לי להרגיש רע. אבל כשאנחנו ביחד - אני מאושרת. הנתק הזה, המרחק.. זה נורא.
אני טועה? זה אנחנו? הוא? אני? המצב..?
תודה רבה לכל מי שקרה עד עכשיו, ולמי שיוכל להגיד את דעתו על המצב, תודה רבה!