לא, עדיף לחיות בהיותי שמנמנה ולסבול הערות
טוב אין לי רעיון לכותרת, הכל יתחיל כאן:
אני מצטערת אם זה יהיה ארוך וכנראה לא תבינו כלום, אבל אין לי דרך קלה יותר להסביר:
היי, אני א', אני לא מגלה את שמי המלא כי אני חוששת שאנשים שאני מכירה גולשים באתר ויזהו אותי.
אז אני ילדה בת 12 (לא 13), גובה 1.60 ומשקל כנראה 50+ כי לא בדקתי את עצמי מרב שנאה עצמית..
מאז שהייתי בת 11 וחצי אני התחלתי לשנוא את הגוף שלי, כמובן שלא הייתי שמנה אלה רזונת כזאת, וכשאמרו לי שאני לא צריכה לעשות כלום התחלתי להרגיש טוב ולהמשיך לאכול.
אז כנראה בגלל גיל ההתבגרות, אני התחלתי לאכול ולאכול ואני פשוט לא יכולתי לשרוד שניה בלי אוכל, כל הזמן הייתי רעבה! (ותאמינו או לא, שתיתי גם הרבה מים אבל זה לא הספיק).
לפני כמה זמן אימא שלי ראתה אותי שאני השמנתי במותניים ובלחיים ואמרה לי: "תראי איזו שמנמנה את" וצחקה. לא שמתי לב לזה והלכתי.
אבל אז הרבה קרובי משפחה התחילו להעיר על הגוף שלי והתחלתי להרגיש גרוע עם עצמי ולשנוא את עצמי.
אני כמובן ניסיתי לאכול פחות אבל לא יכולתי.
אני עכשיו רוצה להתרחק מאוכל אבל אני יודעת שזו לא הדרך, שום דבר לא מצליח ואני חושבת שאני הולכת ומשמינה כל היום.
אני ממש ממש רוצה להרזות כדי שיפסיקו להעיר לי, אבל קשה לי.
אני מנסה לעשות הרבה ספורט, בשיעורי ספורט אני גם רוצה לרוץ הרבה, אני לא אכלתי כלום יום אחד, ואני רק מרגישה גרוע וגרוע יותר עם כל יום שעובר...
בבקשה, מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב רוח וגם להרזות קצת, ואיך אפשר שהסביבה תפסיק להעיר? אל תגידו להעתלם כי זה לא עוזר בכלום.
תודה רבה לעונים!! :)
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025