מצאתי את הדרך הכי טובה בשבילי, ומשום מה אני לא מצליח להתגבר על התמכרות לפורנו

שלום לכולם אני בן 24, קודם כל אף פעם לא הייתי מסוגל להוציא את מה שיש לי על הלב ובגלל זה אני עושה את זה פה באופן אנונימי. תמיד הייתי אדם טוב אני לא יודע למה אבל כל חיי ידעתי שאם אני הולך בדרך טובה אז הכל מסתדר לי משמיים וכשאני בוחר בדרך רעה אני מרגיש כל כך רע עם עצמי שאני מרגיש שלא מגיע לי שיהיה לי טוב, נולדתי למשפחה חילונית, אולי אפילו מסורתית טיפה עליתי לתורה בגיל 13 אבא עושה קידוש בשישי וזהו בגדול, אבל אני מגיל קטן תמיד ידעתי שיש בורא לעולם אף אחד לא אמר לי את זה אף אחד לא לימד אותי את זה וגם אף אחד לא ציפה שאני אדע את זה האמונה בו הייתה איתי תמיד ומגיל קטן ידעתי שהיום שאני אחזור בתשובה יגיע במוקדם או במאוחר פשוט ידעתי את זה. יחד עם זאת החינוך שקיבלתי היה ללא גבולות אם זה טלוויזיה ומחשב ופלאפון ואינטרנט וחברים שגדלתי איתם ללא גבולות ואתם יודעים מה קורה בעולם הזה שאין גבולות אז מתחילים לשתות ומתחילים לעשן ולחפש תאוות כל יום ועם גיל ההתבגרות נחשפתי לפורנו והפורנו הזה ליווה אותי בכל חיי הבוגרים והרס כל מה שניסיתי לבנות, הגעתי למצבים שאני יושב מול המחשב שעות בלי להרגיש צורך אפילו לאכול דחיתי כל דבר חשוב שהיה לי לעשות בשביל הצפייה בפורנו דחיתי קשרים עם נשים הפסקתי עבודות באמצע פשוט הדבר הזה הרס לי כל חלקה טובה בחיים שלי, והמצב הדרדר לדכאונות ולהרגשה של חוסר טעם בחיים האלו, למזלי יש לי את בורא עולם שאיתו אני מדבר על הכל ואני יודע תמיד מה הוא מצפה ממני אז ברוך ה לא עשיתי צעדים בלתי הפיכים אלה המשכתי בחיי בידיעה שאני חייב להתנתק מהפורנו ולדבוק בדרך טובה ואני אצליח לעשות את זה מתישהו, לפני משהו כמו שנה וחצי אחרי שכבר היה לי כל כך נמאס מהמצב שבו חייתי החלטתי לקחת את עצמי בידיים התחלתי לעשות מה שבורא עולם מצפה ממני ״חזרתי בתשובה״ ולא זה לא אומר שנכנסתי לישיבה וגידלתי זקן זה אומר שקיבלתי החלטה להפסיק עם הדרך הרעה להתחיל לעשות טוב ולהתחבר לרוח שבי ולהקשיב לקול שבתוך הראש שלי שהוא יוביל אותי. ומה שקרה כמובן זה לא קרה מהר אלה התחיל אצלי תהליך מדהים של עלייה ואתה מרגיש שאתה עולה והכח והאנרגיה שאתה מקבל מהמעשים הטובים שלך והגעתי להרגשה שכל אחד מבקש להגיע אליה ולא זוכה להרגיש אותה כל חייו הרגשתי פשוט מאושר אבל באמת בלי חרטות בלי סמים בלי אלכוהול הצרות שלי נשארו אותם צרות אבל משהו בתוכי היה כל כך שלם וכל כך שלו ורגוע הרגשתי שזכיתי בלוטו אבל בלוטו האמיתי של החיים הרגשתי שבשביל ההרגשה הזו חיים, שזוהי התכלית האמיתית של החיים התנתקתי מתאווה מקנאה מכעס מגאווה מכבוד מהמשיכה לכסף הפסקתי לעשן התחלתי לאכול בריא התחלתי לעשות ספורט הפסקתי להסתכל על חיצוניות ויותר לפנימיות של דברים ומכל מה שחשבתי שזה עיקר החיים ופשוט הרגשתי שהגעתי למקום שבו אני אמור להיות, בפעם הראשונה בחיי הרגשתי חי, הייתה בי חיות שגרמה לי רק לרצות לעשות עוד ועוד מעשים טובים עוד להתקדם לא לדחות דברים זה כאילו קיבלתי תרופה לכל המחלות שלי.. עד שהגיעה הרגע שנפלתי שוב לפורנו לא יודע למה ואיך זה קורה שאדם יודע שמעשה מסויים כל כך רע בשבילו שהוא הולך להפסיד את כל מה שהוא בנה ממעשה של הנאה רגעית אבל בכל זאת הוא הולך ועושה את זה, ואז עוד פעם ועוד פעם ומבלי לשים לב החיות שבי והאנרגיה שדיברתי עליה הלכה ונעלמה וההרגלים הרעים חזרו וחזרתי לעשן וחזרתי ל״חיים״ האלו שאתה פשוט זורם ואין לך כח לעשות דברים שאין בהם ״הנאה כלשהי״ והמצב נהיה אפילו יותר גרוע שלא הערכתי מספיק את המקום שבו הייתי ואני לא מצליח לחזור לשם והפורנו הזה עדיין איתי ואני מרגיש שהוא לאט לאט גומר אותי, ניסיתי כל מה שבידי כדי להפסיק וניסיתי את כל התחבולות שיכולתי להמציא ועדיין זה יותר חזק ממני, לא ניסיתי לקבל עזרה מאנשים כי אני מתבייש לספר ואין סיכוי בכלל שאני אספר את זה לחבר או למשפחה אני כל כך רוצה להפסיק עם זה ולחזור לדרך הטובה שהייתי בה אבל מצד שני אני יודע שגם אם אני אחזור לדרך הטובה ההתמכרות הזאת עדיין תחכה לי בפינה וזה משהו שלא יפסיק לעולם אני לא יודע מה לעשות אני כבר מרגיש כאילו אני לא אצליח להפסיק עם זה לעולם ובעצם אני מוותר על החיים שלי בבקשה תעזרו לי מה לעשות.