נכנסתי לניהול העסק המשפחתי לאחר שאבי נפטר ואמא שלי מבזבזת את כל הכסף!

אז ככה - זוהי שאלה ראשונה שלי והסיפור הזה הוא די ארוך, ואשמח אם תתאזרו בסבלנות .

אני בן 28 וחצי , לפני 4 שנים אבי ז"ל הלך לעולמו במפתיע לאחר קבלת דום לב .

יש לי 2 אחים. אחד נשוי והאחות השניה רווקה , ואני הכי קטן מבין שלשותינו.

אני אמי, ואחותי גרים תחת אותו קורת גג ,

מאז שאבי נפטר , עברנו המון טלטלות במשפחה , ענייני ירושה , כספים , חובות, וכל מיני צרות משפחתיים .- ועד היום אני בטראומה מהמקרה .

כמובן שאני באופן אישי , לקחתי את כל הבעיות עליי , בלי עזרה של אף אחד מהמשפחה ותמיכה כלשהי של אימי ושל אחיי הגדולים .

המקרה הוא לא פשוט , לאבד בגיל 24 אבא ברגע אחד , ולהתבגר בין לילה , כאשר אני נכנס לתפעל את העסק המשפחתי ללא אף היכרות מוקדמות כלשהי עם התחום בלי שאף אחד יכוון אותי וידריך אותי .

אימי אישה מבוגרת בת 64 לערך , אשר הייתה כל חייה עקרת בית ,- לא מלומדת, לא אינטיליגנטית , ומעבירה ביקורת וחשדנית כל הזמן באנשים וחסרת אמון ., בנוסף לכך היא אישה עצבנית עם נטייה לרגזנות.
כמו כן היא איננה עובדת, לא עבדה יום אחד בחייה ולא ניתן להתייעץ עימה על שום דבר- מה שמתסכל אותי ממש ואני מרגיש כאן - שאני ההורה שלה , במקום שהיא תתפקד אימא שלי - שתכוון ותייעץ לי

עם יתר האחים שלי הקשר הינו ענייני בעיקר - שניהם חיים בעולם משל עצמם - ולא מעניין אותם שום דבר חוץ מתועלתם האישית .

אני שותף עם אימי בעסק המשפחתי - אשר הצלחתי לייצבו ולמנוע ממנו להתרסק ולפשיטת רגל - בעבודה קשה של 3 שנים ( לבד , ללא סיוע מאף אחד ) , ללא אף הערכה ממנה או מילה טובה אמיתית . - ועצוב לי לומר אבל אני מרגיש באיזשהו מקום שהיא מנצלת אותי- אך ורק לטובתה האישית ולצורך מימונה הכלכלי - כאשר לא אכפת לה מכלום אלה רק מעצמה , שיכנס לה כסף- ומצידה שישרף כל העולם .

גישתי הכלכלית הינה יותר שמרנית , תוך ראיה עתידית תמיד בכוונה "לשמור כסף לעת צרה " . - מה שגרם לנו לצאת מהחובות ההיסטורים

אימי לעומת זאת בגישה של להנות מהרגל ולשרוף את הכסף - ויש לי עימה מלא חיכוכים , מריבות וצעקות ואני מרגיש מותש כבר מהעניין .

אדגיש ואומר כי כל ענייני הבית והתפעול השוטף , אף הם עוברים דרכי .- ואין לה יד בדבר ..

מה לעשות עם המצב הזה , אשר נמשך קרוב ל-3 שנים ?!!!


אני לא מאמין שאני אומר את זה , אבל אני לא מרגיש אף רגש לאמא שלי, אין לי שום קשר איתה - מפחד לדבר איתה , מפחד מהתגובות שלה , מפחד לאכול לידה , אפילו בת זוג שאני יוצא איתה כמה חודשים - אני לא עורך ביניהם הכרות בסיסית , כי אני מתבייש באמא שלי ..

[אפילו בארוחות שישי יש שתיקה מביכה כל הארוחה , אשר אורכת קרוב ל-10 דקות לכל היותר , עם אווירה עכורה ומעיקה לכולנו .

קצת עצוב לי המצב הזה שהגעתי אליו, ואשמח באם תייעצו לי .


תודה מראש .

צח