להענות לידיד שהציע לי להיות חברה שלו או להמשיך להתאבל?

היי..
היה לי חבר כמו לכל העולם וזה נגמר, בלב לפעמים זה עוד חי אבל הנשמה כאבה מספיק. זה היה יכול להיות סיפור אהבה כל כך גדול ואוהב וזה נגמר לי בריסוק מול הדלת על הריצפה.. כל כך הרבה בכיתי וכל כך הרבה פעמים כתבתי לעצמי מכתבים כואבים, עד שזהו..נשברתי. הלב שלי ממש דימם.
אני לא ציפיתי כל כך הרבה וגם לא ציפיתי או רציתי שיכיל אותי כי כשאני שבורה אני אוהבת להיות לבד, לדמיין שאני בתוך שדה שיבולים ארוכות ואף אחד לא רואה אותי כשמלבד רוח לא שומעים כלום אלא רק את המחשבות. בחורה יפה? כן, אני מאוד יפה ומושכת אבל זה לא הביג דיל בחיים כי מה זה לשוב כל היופי הזה? שמישהו יקנא לי כי מסתכלים עלי? כי אני סקסית בחזיה ותחתונים?.. וגם זה לא שהפכתי להיות יפה וזה לא שפתאום אני שמה על עצמי בגד והוא משנה אותי, אז תמיד התחילו איתי <לא משתחצנת חס וחלילה ותודה לאל שזה אנונימי> . לפני, תוך כדי ואחרי פרידה וקשר.. היו כאלה שהתחילו איתי לידו והיו כאלה ששיכנעו אותי להיות איתם אבל מכולם תמיד התעלמתי כי הלב שלי היה שייך רק לו.
בחודש האחרון הגיע אלי ידיד שלי שאמר לי שהוא חיכה הרבה זמן שנהיה בקשר והוא מאוד רוצה עכשיו להתחיל איתי קשר עכשיו שאני לבד ולא קצת זמן.
סיפר לי באוזן כל מיני דברים שהשיערות שלי עמדו.
אבל לא כל כך התייחסתי ולא אמרתי כלום, גם ככה מה זה משנה? הוא גם אמר לי שחבל שאני לא יודעת שעוד הרבה רוצים שאני אהיה חברה שלהם וחלק מהם גם התערבו והפסידו שהם יהיו איתי במקום האקס. אם האקס היה יודע 2 משפטים רק ממה שאמר לי, הוא לא היה אומר וחושב הרבה דברים..
אבל מה, זה מאוד מחמיא לי אבל משהו בי לא נותן לי להתפתח ולהמשיך הלאה, למרות שבכל התחומים אני לוקחת את הציון הראשון וההכי טוב ואם היה גביע הייתי גם אותו קוטפת. אבל מה זה משנה אם מצליחים והלב שבור ומרוסק? ממה מצליחים להנות? הכל בתחושה של מר בפה..בלשון.. והעיניים רואות רק שקיעות כהות מעורפלות.. אני מקנאה באנשים שמתאהבים פתאום במישהו שחייך אליהם או סתם יזם איזה מהלך, אצלי זה יותר עמוק וממש לא פשוט, אני מחפשת נשמה ולוקח לי זמן להתקרב גם פיזית. לא רוצה אותו יפה, רוצה אותו מעניין, אוהב ובלעדי רק שלי. שרק אני אהיה בלב שלו. לצחוק ביחד, ללכת סתם לאכול גלידה, לשתף אותו במה אני חושבת ומרגישה ולתת לו אפילו את הכוח להמשיך הלאה ולהרגיש שהוא על גג העולם וזה יספיק לי ויגרום לי אושר.
אני לא יודעת.. הידיד ההוא, כביכול ידיד..כן.. הציע לי להיות איתו והוא מחזר אחריי הרבה מאוד זמן, למרות שבזמנו לא שמתי לב בכלל..
אני שואלת אם זה נכון כן להסכים לו שנצא למרות שהלב שלי סגור בתוך צנצנת? או לחכות עוד ועוד זמן? אני כן רוצה מישהו קרוב קרוב וגם אם זה לא יהיה יחסים מלאים אבל העיקר אני יודעת שזה חבר שלא יעזוב אותי וירצה הכי להיות איתי בלי כל קשר לזה שאני יפה אלא כי אני גם אוהבת עד השמיים וגם תמיד אשתדל ואשתדל ויהיה איתי באמת טוב.
מישהו רק רק שלי. אני לא מכערה אותו ברמה הזוגית ואני פוחדת לסמוך על מישהו שאתאכזב.. אני לא בנויה לאכזבות עכשיו ובא לי כל כך לאהוב ומישהו מיוחד שיגיד שהוא רק שלי וירצה להקשיב לי ולא לאטום אוזניים אלא להרגיש אותי וקרוב קרוב ונוכל להתחבק ולחשוב שאין אף אחד לידנו.
תודה למי שהקשיב .. יכול להיות שזה יצא קצת מבולבל אבל אני אשמח אם תנסו לתת עצה לבעיה שלי. ♡♡