אומרים שכששיכורים אומרים אמת

שלום לכם,
יש לי אדם מאוד קרוב בחיי במשך השנה האחרונה. חברי הטוב בן (שם בדוי).
אני ובן מנהלים שיחות מאוד מפורטות ופילוסופיות על החיים, ברמה של חקר הדת, חקר הסיבה לקיום שלנו, מחלוקות בחברה האנושית, אהבה וכו.
לא הייתי מאחלת לעצמי איש שיחה טוב יותר.
אבל כפי שאומרים אחרי שזה מתארך, זה מסתבך...

בן מאז ומתמיד חי בגישה שהוא לא מעוניין בחיי אהבה משום שהוא לא בנוי לכאלה, הוא לא מבין אהבה. מבחינתו זה רגש שהוא לא יודע להכיל. הוא לא מאלה שמחבקים לא מאלה שמפלרטטים בנגיעות בטוח אתם מכירים את העניין.
אני מנחשת שזה מהעובדה שהוא עוד לא חווה עניין רציני שכזה. (אין לי מושג על קשרי עבר שהיו לו)
אני לעומתו לא חוויתי מערכת יחסים אך לא הייתי אומרת שלא ארצה אחת.
לא פיתחתי אליו רגש אף פעם כי הוא חבר טוב אצלי.
אך בחודשים האחרונים אני מרגישה שהתאהבתי בו..
לא רציתי את זה
אבל כמו שאומרים- קורה.

היינו במסיבה של חבר, וכפי שאתם מכירים את הנוער של היום..
שמשתכר לו ונהנה לו ועושה שטויות. אנשים השתכרו.
אני באותו ערב לא שתיתי. הוא כן.
והוא התיישב לידי הניח עלי את הראש חיבק אותי והחל לדבר עד כמה אני חשובה לו, עד כמה הוא שמח שיש לו אותי, שאני הכי טובה. אמר לי שהוא אוהב אותי.
הוא נגע לי בפנים כשלא הסתכלתי לו בעיניים.
ואני פשוט הורדתי את היד שלו ואמרתי "נדבר מחר אתה שיכור".
הוא התחיל להגיד אין לי סיכוי איתה אין לי ולהמשיך להגיד שהוא אוהב אותי .

ביום שאחרי שאלתי אותו אם הוא התכוון לזה באמת
הוא אמר לא יודע.
אמרתי לו להיות ישיר..
הוא אמר אני במלא לא מבין אהבה.
ואז אמרתי לו שהוא לא אוהב אותי.

עכשיו הסיטואציה היא כזו, אני אוהבת אותו. הוא כנראה אוהב אותי. ואין לי בעיה להגיד לו את זה אבל זה לסכן את המערכת יחסים שיש כרגע. וזה קצת לא פייר לגבי כי הוא לא החלטי לגבי המילים שלו..
כנראה בוער אצלו הפחד מדחייה אבל זה פשוט מחרפן אותי.
כשהוא היה שיכור לא יכולתי להגיד לו שאני אוהבת אותו חזרה לא יכולתי לחבק לא יכולתי פשוט, כי הוא לא היה פיקח והרגשתי שאני מרמה אותו... אני גם לא מהבנות הפלרטטניות שישימו עכשיו יד עליו ויזרמו וזה. אני סטייל ביישנית ממורמרת.
והסיטואציה כל כך דפוקה.
ואני פשוט לא יודעת מה לעשות עם זה

****בבקשה לא לפרסם בדף הפייסבוק שלכם- תודה.