למה אני לא יכולה להיות כמו הבנות שתופסות את הבנים קצר?

טוב אז אני אני שיראל ואספר לכם בקצרה מה שעבר עליי בשלושה, ארבעה חודשים האחרונים.
בסוף החופש התנשקתי נשיקה צרפתית בפעם הראשונה עם מישהו שאמר שהוא בקטע שלי באופן רציני. הוא בן 17 כמוני והוא רצה לעשות הרבה יותר מנשיקה אבל הבין שלא יקבל ולכן נעלם וככשאלתי אותו מה קורה הוא אמר שהוא הבין שהוא לא מחפש משהו רציני.
בהתחלה קיבלתי את זה טוב, אבל עיצבן אותי שהוא גמר את זה ולאט לאט זה גרם לי לחשוב על זה יותר ויותר, עבר חודש, חודש וחצי של מחשבות עליו ועל כל מה שקרה - אולי הראתי שאני רוצה יותר מידי? אולי הוא הבין שהוא לא יקבל ובגלל זה ברח?
ולאחר חודש וחצי הגעתי לגינה שהוא וחברים שלו תמיד נמצאים, באתי כמה פעמים, והראתי לו שלא אכפתי לי וזה עיצבן אותי, הוא ניסה לדבר איתי אבל לא רציתי, והוא אמר שהוא חושב עליי, אבל אמרתי לו שאני לא רוצה לדבר איתו. משבוע לשבוע שהייתי רואה אותו וחושבת מה יהיה שבוע הבא וחופרת על זה המוןןןן ועושה טעויות רבות - מספרת על זה לחברים שלו, לא הייתי מפסיקה לחשוב על זה ולשאול עליו. אולי לפתח אובססיה?
יום יומיים לאחר שאמרתי לו שאני לא רוצה לדבר איתו, כתבתי לו שקשה לי לדבר איתו אבל כן אני רוצה שנדבר, והוא כתב את הדברים הכי מעליבים שאפשר לכתוב לבן אדם, הוא כתב שהוא מבקש שאני אפסיק לחשוב עליו, ושאני אפסיק עם האובססיה עליו, ולשאול איפה הוא כל הזמן, ושאיבדתי את הצאנס שלי. חודש אחריי זה, שכמובן כל יום מחדש שיחזרתי את כל מה שקרה, ישבתי איתו ועם חברים שלו וחברה שלי והיה בסדר, היה מביך, אבל דיברנו ממש בקטנה.. והיה מבאס אותי להרגיש לא קשורה, ולהבין שכנראה לא יזמינו אותי לשם יותר. להרגיש שזה לא משנה להם אם אני אבוא או לא אבוא.. להבין שהם אפילו לא מקדיש עשירית השנייה לחשוב עליי כמו שאני חושבת על כל מה שקרה שם בכל יום ויום. אני יודעת שבשבילו מה שקרה שם זה כלום, הוא התנשק הרבה מאז ועשה מעבר, ובאמת שהכרתי בנים מאז אבל אני עדיין תקועה שם ואני לא מבינה למה.
למה לי זה קורה? למה אני לא יכולה לשחרר? עד מתי אני אשחזר את מה שקרה שם? למה אני לא יכולה להיות כמו הבנות האלה שתופסות את הבנים קצר? למה צריך להיות לי שם של אובססיבית?