מאוננת, גומרת ופורצת בבכי קורע לב. מפחדת לצאת עם בנים...

היי... אני לא ארחיב... מעל לחצי שנה שאני מנסה להתמודד עם הלב השבור שנשאר לי מהקשר האחרון שלי (והראשון) ולא מצליחה...
בהתחלה הייתי נורא קרה, עם בנים, בכלליות... לא כזה היה אכפת לי מבנים או מעצמי ולא הרגשתי תשוקה או חרמנות בכלל.. המילה סקס נשמע רחוקה ממני ולא עוררה בי כלום... כנל לגבי כל המסביב..אולי כי כשזה נגמר זה נגמר אחרי לילה נורא אינטימי שלנו והוא פגע בי כל כך ויום אחרי נעלם. ומאז אני מרגישה שאני פשוט לא מסוגלת להתעסק עם זה. הוא היה הראשון בהכל... כל מה שלמדתי בכללי ועל עצמי למדתי דרכו. כשאומרים לי סקס, משיכה, תשוקה, אוראלי, מיניות, חרמנות, חיי מין, כל הדברים האלה, אני אוטומטית חושבת עליו.
מעבר לזה שאני עדיין אוהבת אותו ועדיין פגועה ומרגישה דחויה, יש לי גם בעיות אחרות.
לפני שלושה חודשים הכרתי בחור, דוגמן. מסוג הגברים שרואים באינסטרגם ויודעים שאין באמת סיכוי שהוא יתעניין. דוגמן אמיתי, הורס, וכשהוא דיבר איתי משהו בי התעורר. כן הוא לא היה מעניין או בוגר והכימיה איתו לא התקרבה למה שהיה לי עם האקס, אבל הוא היה פשוט מושלם חיצונית, ונורא מיני. כל דבר בו צעק סקס. גם השיחות הכי עדינות שלנו איך שהו הגיעו לזה. קבענו להיפגש לדייט נחמד. מהרגע הראשון כבר הרגשתי שאני נופלת, הוא היה מעבר לכל דמיון. אני בחורה יפה מאוד, ויצאתי עם בחורים יפים לא פחות אבל ברמה הזאת לא חשבתי שאני מסוגלת להשיג. הוא היה גברי והורס ומאוד מיני. מהחיבוק הראשון היה ברור למה הוא פה.
הרגשתי משיכה עזה ותשוקה ומהר מאוד התנשקנו ומשהו בי התפוצץ, משהו ששכחתי שקיים ולא התעורר עם אף גבר אחר מאז האקס.
התנשקנו ונגענו והרגשתי חייה שוב, ופתאום הוא הכניס לי יד מתחת לבגדים וקפאתי. לא כל כך זוכרת מה הוא עוד עשה אבל ישבתי שם, צופה כאילו ממרחק בנעשה ולא ידעתי למה אני לא אומרת לו שיפסיק. מלמלתי דברים כמו די, בוא ניקח את זה לאט, והוא דיי נתעלם כי לא נשמעתי רצינית אפילו באוזניי. הוא בלע את זה בנשיקה ושהמשיך לגעת בי נתתי לו.
הוא, לעומת, לא קלט שאני בהלם.
כשהוא הוריד לעצמו את המכנסיים ואת התחתונים מצאתי את קולי, אמרתי שיפסיק ושיקח אותי לבית.
חזרתי דיי המומה ולא הבנתי מה קרה.
וזה לא נגמר.
שבוע אחרי הכרתי דוגמן אחר, ברמה אפילו גבוהה יותר שהציע לי קשר כייפי, של שיחות מיניות וכל מה שאני ארצה בקצב שלי... ושהוא יהיה רק איתי. הסכמתי. הוא היה מקסים וחכם ומתוק. נסעתי אליו ודברים התחממו והרגשתי שמשהו עולה בי, אותה תחושה של רטיבות למטה, והמגע שלו על הגוף שלי.. הוא בא להוריד לי את החזייה ופתאום הרגשתי שאני עומדת לבכות.
רק גבר אחד ראה אותי עירומה, ואהבתי אותו כל כך. וידעתי שהוא חושב שאני מושלמת חיצונית. וידעתי שהוא לא יפגע בי. רק שהוא כן פגע.
הוא עצר והפסקנו ומאז לא נפגשתי איתו יותר.
ניסיתי לבד עם עצמי לעבור את המחסום הזה, את הפחד... אוננתי בקטנה, חשבתי על האקס, על הגוף שלו, איך הוא עשה מה שעשה איתי, גמרתי ופרצתי בבכי. ממש זעקתי. כאב לי כל כך. ומאז אני לפעמים מנסה, ניסיתי פורנו או להזכר בגברים יפים אחרים ולא חשבתי עליו בכלל אבל ברגע שגמרתי התמונה שלו עלתה במחשבותי, אותה תחושה שחוויתי לראשונה במיטה שלו ושוב הבכי. מאז אני לא מסוגלת להכיר בנים. לדבר. מה יהיה אם יהיה לי מישהו, אני אגמור וימרר בבכי? מה לא בסדר איתי?....