אני תמיד לבד בהפסקות... בבית ספר... במשפחה... מרגישה שאף אחד לא מכיר אותי או מאמין שיש לי מעט פוטנציאל...

היי אני שי בת 13 ואין לי עם מי להיות אני תמיד לבד.. אני תמיד מרגישה את הלבד הזה שמתחיל איתי כל בוקר מחדש. אני לא ממש מקובלת בחברה וחברה זה לא רק בבית ספר.
ההורים שלי גרושים ושאני הולכת לבילויים עם המשפחה של אבא שלי אני לא ממש מקובלת שם.. בני דודים שלי מקניטים אותי כל פעם מחדש.. תמיד יורדים עלי כי הם חושבים שאני חלשה. אני מרגישה שיש בי אריה בפנים וממש קשה לי להוציא אותו החוצה ואני עובדת על זה כרגע לבד. בבית ספר זה בכלל גרוע, אני מעולם לא הייתי מקובלת בחברה כי אני נחשבת למוזרה בעיני הילדים, כי יש לי דעה משלי. ילדים מסננים אותי בכל מקום עם זה בטלפון או אפילו מול הפנים שלי. פעם היה לי ממש אכפת ממה שחושבים עלי אבל הייתי מרוכזת בזה כל הזמן וזה ממש פגע בי ולא יצא לי מהראש. היום אני לא מתרכזת בזה יש לי דבר יותר חשוב להתרכז בו- החלום שלי.

יש לי חלום די גדול ואולי קצת מצחיק, אני רוצה להיות תקליטנית!
אבל לא בארץ.. בעולם במסיבות הגדולות כמו מרטין גריקס כמו דיוויד גואטה כמו סנייק..
אני שואפת גבוה.. (חחח..) לכן התחלתי כבר לתקלט בצורה לא מקצועית. רק שנה הבאה אני אתחיל לתקלט בצורה מקצועית. אף אחד לא ממש מאמין בי מלבד אבא שלי. אני חייבת את הביטחון והאמונה העצמית שלי כי היא חסרה לי בהרבה מקרים.

אין לי גוף יפה והייתי רוצה. ניסיתי לעשות דיאטות, להתייחס לכל קלוריה וקלוריה.. שתבינו, המצב שלי היה כל כך קיצוני שהתחלתי לשקול עם לאכול את החמישים קלוריות האלו או לא. (עם היה מאכל מסויים בחמישים קלוריות הייתי שוקלת כמה פעמים לאכול אותו) הפסקתי עם זה כי הבנתי שזאת לא אני ושאני צריכה להעריך את עצמי כמו מי שאני.
אבל אני עדיין לא ממש מצליחה לעשות את זה. שוב אני אומרת, יש לי שלוש חברות בשכבה לאחר חיפושים קשים אחרי חברות אבל הן גם מעליבות וכל הזמן מרוכזות באיך שהן נראות. הן אוהבות דברים עדינים ונסיכות וורוד ושהכל קסום ומושלם... ממש לא אני.
עם נדבר על מוסיקה שהן שומעות רק בשביל שתבינו את ההבדל- הן אוהבות את אממא ווסטון או איך שלא קוראים לה.. ואת כל המוסיקה הממוסחרת של היום. אני ממש אוהבת את אמי ווינדהאוס.. היא כל כך מיוחדת.. הייתה..

אני לא מקבלת כמעט שום תמיה אמא שלי אומרת לי שאני סתם מגזימה וזה כל כך מעצבן אותי כי זה מכניס אותי למצב שאני מוותרת לה ואומרת לה שהיא צודקת עוד שניה למרות שהיא לא.