חברה שהחליטה שהיא פמניסטית והתחילה למרר לי את החיים

שלום לכולם,

יש לי חברה טובה, אנחנו חברות מאז בית הספר היסודי, והוא כמו אחות בשבילי.
אני נשואה כבר שנה, אחרי שתקופה ארוכה לא הסתדרתי בזוגיות- היו לי עליות וירידות, דברים לא הסתדרו, ופתאום זה קרה! מצאתי את אביר חלומותיי, ואנחנו מאוד מאושרים ביחד.

אותה חברה נשארה רווקה. היא נראית די טוב, היא חכמה... אבל מי כמוני יודעת שזוגיות זה כמו לזכות בלוטו. ולה עדיין לא היה מזל.

כנראה בשביל לפצות על זה שהיא עוד דקה וחצי בת 30 ועדיין רווקה, היא החליטה שהיא פמיניסטית.
שגברים זה חרא. שהרבה יותר טוב לבד.
היא נזכרה באיזה סיפור מהעבר, ניפחה אותו מעבר לכל פרופורציה, ועכשיו היא טוענת שהיא עברה הטרדה מינית (נו באמת! אני הייתי שם. לא הטרדה ולא נעליים. היית קצת שיכורה והתמזמזת עם בחור חמוד! אגב אני רציתי את הבחור, ואת גנבת לי אותו!!! איך זה בדיוק הטרדה?!) אבל עכשיו היא צועקת שהיא נאנסה מכל במה אפשרית.

היא התחילה למרר לי את החיים. לספר לי שבעלי אנס ורוצח בפוטנציה. (בעלי הוא האיש הכי מקסים בעולם! הוא רגיש, מצחיק, ואוהב)

הוא מעבירה לי הרצאות על כמה זה לא בסדר שאני מבשלת בשבילו. (אני מבשלת גם בשבילך! אבל בשבילך זה בסדר, נכון?!) כולם אוהבים את האכול שלי, ואני מאוד אוהבת להאכיל אנשים. זה נעשה בשמחה ובאהבה!

כל דבר שאני מוציאה מהפה לאחרונה היא מוצאת דרך להשתמש בזה נגד בעלי. חם לי, משעמם לי, אני עייפה... זה בטוח הבעל המיזוגן שלי אשם!

בנוסף היא הפכה לטבעונית. בגדול שיבושם לה. אבל בפועל- היא מאוד השמינה! ברמה קיצונית... ניסיתי לרמוז לה שאולי כדאי לה לשנות את התפריט שלה, וחטפתי עוד מבול של הרצאות על שמנופוביה.
מעבר למשקל, העור שלה ממש נהרס- היא התחילה לסבול מאקנה. היא נראית מאוד חיוורת, ותמיד עייפה (מה שלא היה שם בעבר, תמיד הייתה פצצת אנרגיות) אבל היא מסרבת להודות שמשהו לא בסדר איתה, ואפילו לא מוכנה לגשת לבדיקת דם (כנראה הברזל שלא במצב קטסטרופלי, זה יוכיח שאני צודקת והיא טועה, וזה פשוט לא בא בחשבון!)
אני ניסיתי להיות מאוד תומכת. אולי זה בכלל לא קשור לתזונה? רק תבדקי את עצמך! הרי משהו ממש לא בסדר!
אבל לא. אני שמנופובית, שוביניסטית, שטופת מוח ע"י הפטריארכיה.

נואשתי. לא יודעת מה לעשות.
לנתק איתה קשר לא בא בחשבון. היא כמו משפחה.
אבל גם להשאר איתה בקשר אני פשוט לא מסוגלת!
מה עושים?!