שכבתי לפני כמה ימים בפעם הראשונה שלי עם מישהו שהכרתי מספר שעות לפני כן.

אני כותבת את זה בתור ומתוך מצוקה. מצוקה ששוברת אותי וזה מצב שנקלעתי אליו אולי מהרצון הפנימי שלי.
אני ילדה טובה לגמרי, הרגע סיימתי את התיכון, בת 17 וחצי. תמימה, תמיד מסתכלת על הכל מהצד הכי חיובי שיש. ילדה טובה מבית טוב.. עד לפני חודש בתולת שפתיים.
במסיבת סיום יצא שהתנשקתי את הנשיקה הראשונה שלי..
זה היה לי ממש חדש, משהו שלא הכרתי.
אני לא יודעת איך להתחיל לספר את הסיפור שלי. אני יודעת שזה נשמע זול ואני יוצאת זולה, אבל חשוב לי להדגיש שלפי האופי שלי והדפוסי התנהגות שלי, זה דבר שהכי לא מתאים לי לעשות.
לפני שלושה ימים אני וחברה שלי נסענו לעיר אחרת לידידים שלה. מדובר בחבר'ה חיילים שהם ילדים טובים, חברה שלי הכירה אותם עוד מהחטיבה.
הגענו לשם, הכל טוב ויפה, הם היו ממש נחמדים ומצחיקים, והתחלנו לשתות.
יצא מצב שנשארתי לבד עם אחד מאלו שהיו שם. דיברנו וצחקנו והייתה כימיה טובה.. כמה רגעים אחר כך כבר היינו צמודים והתנשקנו. הרגשתי שזה הדבר הכי נכון לעשות לאותו רגע.
כשאחד מהחברים שלו חזר רצינו להתרחק והלכנו לאחד החדרים (זה היה בית ריק). מכאן כבר אפשר להבין מה היה. מצאתי את עצמי בסיטואציה שאני שלמה איתה במאה אחוז. מרגישה לגמרי אני, סוף סוף לא מתביישת במה שאני רוצה לעשות, סוף סןף עושה מה שבראש שלי ולא דופקת חשבון.
הרגשתי שזאת אני ולא התחרטתי לרגע.
חזרנו הביתה, והתחלתי לחשוב על מה שהיה. על זה שהייתי עם מישהו(חמןד ככל שיהיה) אבל על זה שהפעם הראשונה שלי הייתה עם מישהו שהכרתי רק לפני שעות בודדות. אני מרגישה כל כך מוזר. תמיד חשבי שהפעם הראשונה שלי תהיה מאהבה עמוקה, מזוגיןת טובה ובריאה, ולא דבר חולף.

אני לא מבינה בכלל בכל העניין הזה. וכאן מגיע עוד דבר. מאז ששכבנו הוא לא שלח הודעה ואני לא חושבת שהוא ידבר איתי או ינסה לראות מה קורה איתי. זה מה שפוגע בי. אני יודעת ומתחילה להגיד לעצמי מה חשבתי שיקרה? הרי שכבתי עם מישהו שהכרתי הרגע.. ברור שאני אהיה בשבילו סתם אחת.
אני כל כך מבולבלת. אני פשוט בהלם מעצמי שהגעתי למצב הזה. מצד אחד הרגשתי כל כך בשלה לזה, ומצד שני זה מוזר לי שהוא לא מנסה לראות אם אני בסדר, בכל זאת זאת פעם ראשונה שלי.. (והוא יודע שהייתי בתולה- אמרתי לו)
שלא נדבר על כך דלא דיברתי על זה בכלל עם אמא שלי או אחותי. רק החברות הטובות שלי יודעות על זה. אני כל כך מבולבלת. נמאס לי כבר מהמחשבות

אני מבקשת עזרה. בבקשה כל אחד שיכול לתת לי דרך להסתכל על המצב, מה לעשות, איך לחשוב. כל דבר שיכוון אותי יעזור לי. אני לא מצליחה לעכל