אנשים רואים אותי כ"נשי", אני מבולבל- הייתי אמור להיות בת? איך להתקדם מכאן?

היי,
מצטער שזה ארוך אבל אעריך מאד אם תוכלו להקדיש לי כמה דק'... אני לא ממש יודע מאיפה להתחיל אבל בכמה שנים האחרונות אני תוהה הן בנוגע לנטיה המינית שלי והן בנוגע לזהות עצמה ובכמה שבועות האחרונים אני חושב על זה ממש כל היום...

נולדתי כבן, כך גם גדלתי בלי ספקות עד גיל 13, 14. בשנים האחרונות לאט לאט התחילו לפנות אלי אנשים ולהתייחס אלי כאשה ואני כבר ממש מבולבל... זה התחיל בחטיבת הביניים, אבל בתיכון ממש נהיה מוקצן: חברים שנותנים לי יחס של בת (למשל לא מספרים לידי בדיחות גסות, מלווים אותי הביתה, נותנים לי יחס יותר נחמד אבל לא של אחד מהחבר'ה), ידידות מנסות להכיר לי בנים או להציע לי ללבוש בגדי נשים (כולל הלבשה תחתונה), ואנשים ברחוב מדברים אלי בלשון נקבה גם כשהתעקשתי שאני בן... מממ לדוגמה חבר נגיד שהיה אצלי ראה בחדר סיכת פרח של אחותי ששכחה בחדר, שם לי אותה על השיער ואמר לי ״את יפה״. קרוב משפחה מבוגר התחיל לומר לי שאני ״ילדה יפיפיה״ וללטף לי את השיער ולגעת לי באף, מלצרים שבאו ולקחו ממני הזמנה במסעדה בפניות בלשון נקבה, בנים שהתחילו אתי כי חשבו שאני בת...

תראו אני בהיר מאד גם בעור וגם בשיער ויחסית נמוך. יש לי שיער באורך ממוצע וגם הקול שלי גבוה אז בסך הכל אני מבין למה ראו אותי כ״נשי״ וזה בסדר, גם שלא תבינו לא נכון - אני אוהב איך שאני נראה ואיך שאני מתנהג, ובוודאי לא אשנה את המראה שלי או האופי שלי בשביל אף אחד. לא עשיתי איזה משהו "חריג" לבנים, כמו לשים לק, איפור צמידים, עגילים וכו. אפילו לא חולצות ורודות. להיפך, הייתי רוצה לעשות חלק מהדברים האלו, כמו למשל להאריך טיפה את השיער ואולי לשים צמיד, אבל ממש נרתעתי מהתגובות אז ויתרתי... גם ההורים שלי ממש לא מסכימים להקשיב למילה בנושא ומלאים סטראוטיפים בנוגע למגדר אז אין הם לא הסכימו גם כשרציתי שאתקרב לבגדים אחרים. מבחינת אופי - גם האופי שלי יותר "נשי", אני מדבר בשקט, לא משתמש בסלנג (אפילו לא ״אחי״ וכדומה), משתמש בלשון דיבור שיותר מאפיינת נשים, אוהב סרטים רומנטים וכו'. ושוב - אני אוהב את זה, זה אני. לא אשתנה בשביל אחרים.

טוב, ברור שעכשיו תגידו שזה הכל הגדרה חברתית, סטראוטיפים שאין להם מקום וכו'. זה נכון, גם אני חושב ככה. אבל בסופו של דבר אדם מקבל הרבה ממי שהוא לפי איך שהחברה תופסת אותו... ובמקרה שלי, לא מעט פעמים תפסו אותי כבת, או צחקו עלי כי האופי שלי וההתנהגות שלי נשית... וזה מה שהעלה לי שאלות בנוגע למגדר.

בהתחלה חשבתי שהשאלות עלו רק בגלל אנשים אחרים, אז ניסיתי לשפר את המצב בכל מיני דרכים, אפילו בניתוח. הבעיה היא שלמרות כל הניסיונות דווקא ההרגשה שלי יותר הוקצנה והשאלות המשיכו לעלות - האם המגדר שלי הוא של גבר, או של אשה בכלל? לפני כמה חודשים לא ידעתי מה לעשות ואמרתי שאנסה להסתכל על זה מהכיוון השני - אנסה ללבוש בגדים של נשים, וככה אראה מה אני חושב. אחרי ששמתי שמלה (אפילו בלי איפור) ראיתי שגם לטעמי אני מאד נשי וממש קשה לזהות. פשוט הסתכלתי במראה ובהיתי... עד היום אני זוכר את זה ומסמיק כשחושב על זה.

מאז נושא הלבוש רודף והמגדר אותי. הרגשתי טוב כשלבשתי את הבגדים האלו, אבל אני לא בטוח מאיזו סיבה - כי החברה גרמה לי לחשוב כך, או כי באמת יש לי המגדר שלי נוטה יותר להיות של אישה (לאו דווקא ברמת הטרנס, אלא ג׳נדרקוויר כזה...). לעניין המיניות - יצא לי להתאהב בנשים, אבל לאחרונה התחלתי גם לתהות בנוגע לאפשרות שאני BI .

בשבועות האחרונים היו כמה אירועים נוספים שפשוט ממש הקצינו את המצב ואני ממש אבוד פה בשאלות המגדר והמיניות. גרם לי ממש להעלות כל היום תהיות של למה אני דווקא בן? זה נכון בכלל? אולי הייתי אמור להיות בת? למה אסור לי ללבוש את הבגד הזה והזה אפילו שאני אוהב אותו והוא יפה לי? אני אוהב גם בנים? הבעיה היא שגם אין לי עם מי לדבר... ההורים שלי מאד מאד אנטי. כבר כמה שנים שאני מנסה לפתוח אתם שיחה על הקהילה, אפילו בלי קשר אלי, ופשוט זה בלתי אפשרי. למשל רק דיברנו על המצעד והם תוך 2 דק' "מה אתה מגן עליהם", "עזוב אותי מהשטויות האלה" וכל זה... הדעות שלהם מאד קיצוניות במובן שאם אספר להם על זה הם עשויים לנתק אתי את הקשר. אני מאד אוהב את ההורים שלי, ממש אבל, אבל בנושא הזה זה פשוט נורא. המצב עוד יותר חמור כי יש לי בעיות רפואיות כך שאני דיי תלוי בהם, ומאד אסיר תודה על כל מה שעשו למעני... אז אני גם מאד לא רוצה לאכזב אותם.

הייתי שמח לשמוע את דעתכם... איך להתקדם מכאן?