מה העצה הכי טובה לנסות ליצור קשר כשאתה רואה מישהי סתם באמצע הליכה?

חשוב לציין בשביל המשך הסיפור שבבית ספר (תיכון) תמיד הייתי הילד המופנם והביישן שפחות שמים לב אליו שמסביבי כבר היו זוגות וקשרים.
היום אני בן 18 ועדיין אני לא יכול להגיד שהייתה לי מערכת יחסים, החברה האחרונה הייתה אולי ביסודי וזה ליומיים כשעוד לא הבנו שום דבר בגיל הזה.
כן היו לי ידידות כל הזמן אבל לא מעבר, שלום שלום עם חיבוקים בבוקר וכל מיני שיחות ביום-יום בבית ספר.
בתקופה של התחלת חטיבת ביניים הייתי ממש חסר ביטחון, ביישן ומופנם. הייתי נער רזה אבל לא מרוצה מהמראה בכלל, לא חשבתי שאני חתיך או קרוב לזה.
עם השנים התבגרתי וגם השתנתי, השמנתי לא מעט והיום אני שמנמן ויש כאלה שאומרים שאני שמן אבל משהו השתנה בשנתיים האחרונות.
מעגל החברים שלי הרימו לי את הביטחון כשלא מעט פעמים אמרו לי שאני נראה טוב ואם אני ארזה אז אני בכלל אהיה חתיך. זה העלה לי את הביטחון אבל עדיין באיזשהו מקום עדיין נשארה המחשבה שאולי אני לא נראה כזה טוב.
ולמרות זאת הייתי הולך עם ראש מורם ברחוב ועם הרבה יותר ביטחון מתחילת חטיבת הביניים, שמתי לב שלא מעט בנות מסתכלות עליי שאני סתם הולך ברחוב ועובר לידן, החבר הטוב ביותר שלי אמר לי כל הזמן "תשמע אם בנות מסתכלות עלייך זה לא סתם, יש לזה סיבה" והייתי נוטה להאמין לו.
אף פעם מישהי לא אמרה לי בצורה ישירה אתה נראה טוב למעט מקרה שאני נזכר בו עכשיו כשהייתי עם אימא שלי במקס סטוק ואימא שלי נעזרה במוכרת (נראית באותו גיל) אז בסוף המוכרת התחילה לשאול שאלות ואימא שלי אמרה זה הבן שלי אז המוכרת אמרה "עכשיו אני מבינה מאיפה לקחת את כל היופי". הרגשתי שהיא די מנסה להתחיל וקפאתי במקום כי לא כל אחת ואפילו אף אחת לא אומרת לי את זה כל יום במקום לנסות ליצור איתה קשר ולזרוק לה משהו בסגנון "גם לך בכלל לא חסר". אגב, היא נראתה טוב בעיניי.
סתם שאלה על הדרך - האם התחושה שלי נכונה? היא ניסתנה לרמוז לי שהיא בעניין?
באותה תקופה הייתי מעט שמנמן, היום אני יכול להגיד שהזנחתי את עצמי מכל מיני סיבות ועליתי לא מעט קילוגרמים ואני עובד עכשיו כדי להוריד את המשקל. למרות שהשמנתי עדיין אומרים לי שיש לי פנים יפות ואם אני ארזה אני אראה ממש טוב.
בקיצור, אותם משפטים שחוזרים על עצמם.
היום כשעליתי במשקל אני שם לב שבנות פחות שמות עין עליי אבל יש כאלה שכן כמו אחת שאני אציין בהמשך..
כשעכשיו עליתי במשקל הביטחון כמובן ירד וכשנערה עוברת לידי אני תוקע את העיניים ברצפה, זה היה ככה גם בעבר אבל פחות.
בימים האחרונים אני אומר לעצמי שאני לא הולך לתקוע את העיניים ברצפה ואני אסתכל לעיניים של הנערה שעוברת לידי, בעיקר אם היא נראית טוב.
היום במהלך הליכה שעשיתי במסגרת של הדיאטה ראיתי כבר מכמה מטרים מישהי שנראית טוב שהולכת לעבור לידי ואמרתי לעצמי אתה לא מוריד את העיינים לרצפה והסתכלתי עליה וראיתי שהיא גם מסתכלת עליי, לאט לאט היא התקרבה ועדיין המשכתי להסתכל לה בעיניים ושמתי לב שהיא ממשיכה להסתכל עליי והיא עברה ממש סמוך אליי והמשכנו להסתכל אחד לשני בעיניים.
מאז אני קצת בסרטים האם היא הסתכלה עליי ככה סתם כי אני בא לעבור לידה או שאני נראה מוצא חן בעיניה? חשוב לציין שהיינו בקשר בעיניים לפחות של 10 שניות, זה לא היה נראה סתם מבט של אחד שעובר לידה.
גם אתמול במהלך ההליכה תפסתי מישהי מסתכלת עליי לפחות כמה שניות.
האם עובר בהן המחשבה "וואלה הוא נראה טוב" כמו שאני חושב שאני מסתכל על מישהי שנראית טוב? או שסתם הן הסתכלו עליי. אני נמצא בסרטים האלה בגלל אותו חבר שהיה אומר לי תמיד "אם מישהי מסתכלת עלייך יש סיבה".
לבחורות שבאתר, כשאתם מעיפות מבט לכמה שניות על מישהו זה סתם ככה או שהוא נראה טוב בעיניכם? אני לא מדבר על מבט של שנייה וזהו.
זה יכול לקרות לכן גם אם יש לכן חבר?
ולכולנו, מה העצה הכי טובה לנסות ליצור קשר באמצע סתם הליכה שאתה רואה מישהי שנראית טוב בלי שזה ייראה אידיוטי?
הייתי שמח לדעת גם מהבחורות שבפורום, איך הייתן רוצות אם בכלל שגבר יתחיל איתכן באמצע רחוב בלי שאתם מכירים?
במקום עבודה/בית ספר או כל מסגרת אחרת זה יותר קל, אבל איך להתחיל ליצור קשר אם בכלל עם מישהי באמצע הליכה ששני המינים דופקים מבט של כמה שניות אחד לשני?
תודה וסליחה על החפירה.