אני קמה ונופלת קמה ונופלת. איך לעבור את כל זה לבד?

שלום!
במשך שנים חוץ מ"אהבה אפלטונית" שמגיל קטן לא היה לי שום רגש בלב,
הייתי בצבא בסיס סגור ובקושי באתי לבית ואפילו ביקשתי לסגור שבת שלא שלי.
בלי סוף ברחתי הכי רחוק שיש איך שסיימתי צבא ישר חשבתי על עבודה ותפסתי,
אחר כך בחרתי לימודים וגם מיקום מאוד רחוק מהעיר שלי וככה חייתי רגיל.
יום אחד הכרתי מישהו שבא לי ממש טוב כולו באנרגיות חיוביות ומחייך ודברנו,
אחר כך הלכנו למסעדה עם חברים,צחקנו והרגשתי נורא בנוח לשבת לצידו.
למחרת הוא התקשר אליי להיפגש איתו בים אמר שהוא בודד ואם באה לי לבוא,
הלכתי להיפגש איתו ויצא שהיינו המון שעות עד הלילה מאוחר בים רק אנחנו.
אחר כך הכרנו לאט לאט יותר ויותר,התקרבנו אחת לשני,הוא האמין בי כשאני לא,
הוא הצחיק אותי עד שהבטן שלי כאבה,היה נעים אליי והתחיל לסקרן אותי.
נמשכתי אליו מינית רק אחרי שהכרתי אותו יותר טוב מבחינה נפשית ומי הוא,
לא הייתי מסוגלת להודות בזה והתחלתי להתאהב בו,לרצות אותו כגבר בחיי.
יום אחד הוא הסתובב לגמרי והחליט שעדיף לי ולו להיות רחוקים אחת מהשני,
לא יודעת מה רוצה מעצמי ושנינו במקומות שונים בחיים אז עדיף ניתוק בעיניו.
לקח לי שבוע לעקל בכל זאת הוא היה חלק מחיי ותמיד היינו קרובים נורא נורא,
מחקתי את המספר שלו כיבדתי את הבחירה שלו ולא רציתי בכוח וללחוץ עליו.
עכשיו בזמן הזה הפכתי לבלתי נסבלת,אימא אומרת "נהיית חצופה מה קרה לך",
אני לא סבלנית בכלל,כל הזמן רעבה ובמיוחד עכשיו שאני מקפידה לאכול בריא.
שקועה רוב הזמן בבלוג שלי,לשמוע שירים ובעבודה וזהו לא רוצה יותר שום דבר,
מידי פעם מדברת עם חברות שנשארו איתי בקשר למרות השנים ושיש מרחק.
אני מרגישה בודדה בלי אנרגיות ואני מנסה להפסיק לכעוס אבל לפעמיים זה יוצא,
כאילו לא שולטת בזה זה מתפרץ קצת ואז פתאום בפול כמו ענק הירוק כזה.
אני מאז ומתמיד לא מסתדרת עם אנשים והרוב נוטים לחשוב שאני סנובית,
יש כאלה שלא מכירים ישר אומרים בזלזול "משחקת אותה קשה להשגה זאתי".
אין לי כוחות להתחיל שום דבר עם אף אחד ובטח שלא לריב זה נורא ילדותי לדעתי,
אז אני נמנעת מהתקלות במישהו וכמה שפחות להכיר באמת שאין לי אנרגיות.
רוצה לאסוף כסף ולעבור לגור לבד,נמאס לי לנסות להסביר את עצמי כל פעם,
לדווח על צעדים מסוימים כי אני בעצמי לא בטוחה ומשנה כל פעם מה אני אעשה.
סורי על המגילה שכתבתי , יש כאן אנשים שמרגישים גם מבודדים ובלי כוח??,
מרוב שכולם בחייהם אני מרגישה היחידה בעולם מבודד משלה והכל עובר סתם.