להתעלם, הזמן יעשה את שלו
היי זה נושא לא פשוט בשבילי מקווה שלא תשפטו.
הכל התחיל שהייתי ביסודי. אף פעם לא היו לי חברים.
ניסיתי להתחבר לילדים אבל רק התרחקו ממני וחשבו שאני מוזרה, וזה לא נכון! אני מאוד מצחיקה נעימה, ולא מסוגלת לפגוע בזבוב.
מה שקרה הגיע למצב שכבר כולם מצאו את החברים שלהם ורק אני נשארתי לבד ולא בתוך שום קבוצה כלשהי. אחר כך, הילדים בכיתה ראו אותי בתור הילדה שאפשר לרדת עליה, להציק לה להשפיל אותה...
הבנות היו מתעללות בי, מדביקות לי מסטיקים בשיער ואם הייתי עומדת על כיסא אז מישהי הייתה באה ודוחפת אותי כדי שאפול.
אני זוכרת שכל יום רק הייתי מחכה שההפסקה לא תגיע, כי לא היה לי עם מי להיות בהפסקה. הייתי יושבת ובוכה.
עברתי בייסורים את כל היסודי ולאחר מכן עברתי לבית ספר חדש (עליתי לחטיבה)
כל כך התרגשתי שסוף סוף תהיה לי התחלה חדשה ואולי גם חברים.
השנה התחילה והכל היה בסדר אבל עדיין לא היו לי חברים. כוכלם שוב מצאו את החברים שלהם ורק אני לכאורה הייתי "המוזרה" של הכיתה.
אף אחד לא הזמין אותי להפגש, לא שאל מה שלומי לא אמר לי שלום בבוקר..
ועוד משהו,אני רוקדת בלהקה ייצוגית כבר המון שנים שגם שם הבנות מתעללות בי ולא ממש מחבבות אותי.
בהתחלה חשבתי שהבעיה היא בי, אבל אני באמת לא מביה מה אני עושה לא בסדר. אני לא מסוגלת לפגוע בזבוב. אז למה לעזאזל לא אוהבים אותי? הם מקנאים או סתם לא רוצים להיות חברים שלי?ולמה זה קורה לי בכל מקום שאני הולכת אליו? כי אני יפה? כי אני חכמה? כי אני מה.. אני הגעתי למצב שכבר קשה לי להסביר את עצמי ולפתוח את הכל.
אז באמת אני נורא רוצה עצות שבאמת רלוונטיות למצב שלי כי אני מרוסקת.
תודה לעונים.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025