ללכת עם הלב ולבחור בה או ללכת עם הראש ולבחור בו?

אז ככה, הייתה לי חברה בתיכון ולמרות שהייתי בטוחה שאני בקטע של גברים היא פתחה לי עולם חדש שלא היה מוכר לי. לא עברתי צד אבל בהחלט גיליתי את האפשרות שאני אצא גם עם נשים. הקשר בינינו נגמר מאוד לא טוב ונשארתי די מרוסקת. הייתי מאוהבת בה לחלוטין ולקח לי נצח להתגבר עליה ובסוף החלטתי לדבוק בגברים ולסבך את החיים כמה שפחות.

מאז עבר המון זמן, הספקתי להתגייס ולהמשיך הלאה. ואני יוצאת עם מישהו בערך 3 חודשים. הוא נראה טוב, ג'נטלמן ואפשר לדבר איתו ממש בקלות ועל הכל. מאוד קשה לפתח את הקשר בגלל העובדה ששנינו סוגרים שבתות והמון פעמים זה פשוט לא מתואם. אנחנו לא מצליחים להיפגש על אף ששנינו מעוניינים והיינו רוצים שזה יתפתח. נכון לעכשיו אני לא מצליחה לפתח אליו רגשות ואין לי שום חיבור רגשי אליו.

בלי קשר אליו התחלתי לדבר עם מישהי בבסיס, לסבית שמזכירה לי את האקסית שלי. היא נורא רוצה שנהיה ביחד,היא ציינה בפניי שהיא מאוהבת בי ,מחזרת אחריי בלי הפסקה וגורמת לי להרגיש מדהים. איתה אני מפתחת חיבור רגשי בקלות ואם אגיד את האמת אני יכולה לראות את עצמי מתאהבת בה. אני מוצאת את עצמי חושבת עליה יותר מעליו,אני לא יכולה להפסיק לדבר איתה ואני רוצה אותה לידי כל הזמן (ובגלל שהיא משרתת איתי זה נורא קל). היא יודעת להחמיא לי ולעלות לי את הביטחון העצמי ופשוט לשמוח שקמתי בבוקר. אני לא יודעת אם המשיכה אליה נובעת מתוך הדמיון לאקסית או פשוט בגלל שהיא עושה את זה טוב. חשוב לציין שהיא לא יודעת שהייתה לי חברה ומבחינתה אני סטרייטית לחלוטין ולא בקטע שלה. אך מצד שני אני קצת נותנת לה להתקרב ומטשטשת את הגבולות החבריים בינינו ונראה לי שבגלל שלא קיבלה לא מוחלט היא לא מתרחקת.
יש כל כך הרבה סיבות למה לא ללכת על זה. הבחור שאני יוצאת איתו שאיתו הכל יהיה פשוט ונורמטיבי יותר, יהיה לי פחות סיכויים להיפגע, לא לפתוח עיניים לאנשים בבסיס (זה בסיס קטן מאוד וכולם יודעים הכל) שלמרות שדעה של אנשים לא אמורה להפריע לי זה בהחלט מקשה עליי ועל הקשר. וניסיון העבר שפשוט אומר שזה לא בשבילי.

אם אשווה בין שניהם היא תופסת לי את הלב ללא ספק. אולי גם בגלל הקרבה והעובדה שאנחנו משרתות ביחד ,וזה שהיא לא מוותרת וממשיכה לחזר אחריי בלי הפסקה. הוא לעומת זאת לא כל כך טוב בלחזר או בלגרום לי להרגיש טוב עם עצמי. הוא לא מפלרטט ולא מדבר איתי כל יום אולי כי אנחנו עדיין בהתחלה ואולי כי ככה הוא. בהחלט יש כאן פוטנציאל לקשר מוצלח אבל אני לא שלמה עם זה רק בגללה.

אני מאוד מבולבלת מהמצב ודי אבודה. הלב שלי רוצה ללכת איתה אבל ייווצרו פה המון קשיים שאני לא רוצה ולא מעוניינת להתמודד איתם. כל החברות הקרובות שלי שמכירות אותי ואת הסיפור שלי טוב ממליצות לי להתרחק ממנה ולהתמקד בו. אבל קשה לי מאוד לעשות את זה. מה אתם אומרים?