מרוסקת נפשית, אין לי כוח כבר לחיות. למה אני נמשכת לבנים כאלה?

שלום לכולם האמת שאין לי כל כך מה לשאול זה יותר בעניין של שיתוף.. אני רק בת 19 כמו שרואים אז לא נפל בחלקי להיות הזוגיות טובה ומאושר והאמת היו לי חברים מגיל 14 רק שמן הסתם לא היה קשר רציני.. גם כשהיה לי חבר למשך שלוש שנים הבנתי בסופו של דבר שזה לא מתאים לי .
כשסיימתי י"ב היתה לי תקופה של עבודה לפני שהתחלתי שירות (לאומי) ופגשתי מישהו מהעבודה , העניינים התגלגלו ויצא שהבחור ריסק לי את הלב וכשאני אומרת ריסק אני מתכוונת לרסיסים הייתי שבר כלי באותה תקופה והיה לי קשה להיפתח לאנשים בכל מצב אז הבנתי שאני חייבת להוציא את עצמי מהבית ונרשמתי ללימודים מחוץ לעיר כדי לא להיות עסוקה במחשבות שלי , כל זה בזמן השירות קיבלתי אישור מיוחד ..כדי להסביר לכם מה עובר עלי אני צריכה להסביר שלפני ארבע שנים כמעט היה לי חבר שנורא לחץ עלי לשכב ואני שהייתי רומנטיקנית קטנה ותמימה לא הייתי מוכנה לשכב לפני חתונה ומה שירות שלי קיבלתי מלווה מכיוון שאני נחשבת נוער בסיכון וכל זה בקבוצה .במשך תקופת הקורס (שלושה חודשים) נזכרתי בחבר שלפני שנים והבנתי שעברתי ממנו אונס שמסתבר שהדחקתי מהזיכרון לפני שנים.. ועוד יותר נדפק לי האמון בגברים ואנשים בכללי. נוסף לכך פגשתי מישהו מהקורס שהיה דלוק עלי במשך כל הזמן ורק בסוף עד שרציתי הוא החליט שלא מתאים לו קשר רציני.. בינתיים הבחור ששבר לי את הלב בתחילת שנה במשך כמה חודשים לא הפסיק להתקשר ולסמס כדי שנחזור בטענות שטעה והוא אוהב אותי ואחרי הרבה הרבה תחינות הסכמתי לתת לזה עוד צ'אנס כי כנראה שאהבתי אותו באמת אבל כמובן שאנשים לא משתנים ובייחוד מי שרוצה רק סקס . ולא, אני לא אומרת סתם הוא התנהג אלי כמו סמרטוט והשפיל אותי לגמרי אחרי שלקח לי כל כך הרבה זמן להיפתח שוב. אחריו כבר לא היה לי אכפת לא מהכבוד ולא מאהבה.. והחלטתי שאני רוצה קשר לא רציני עם ידיד שהיה מעוניין כבר מלפני אבל לא הייתי מוכנה לסקס אם זה לא בקשר. ועכשיו אני לא יודעת מה אני מרגישה כלפיו ובכל מקרה אני לא חושבת שזה ישנה כי הייתי יודעת אם הוא מרגיש משהו כלפיי נכון? האמת שבהתחלה היינו רק מתנשקים ושכבנו רק פעמיים כי הוא בצבא חוץ מזה אני רואה אותו עם חברים משותפים אז אני לא יודעת כבר אם לנסות ולהיפתח למישהו או לסגור את הלב שלי עד שאתבגר ואטפל בעצמי מספיק.. אין לי כל כך הפסקה מבנים גם כשאני לא מעוניינת יש הצעות ואין לי זמן לחשוב מה אני באמת רוצה ומרגישה ואני מבולבלת לגמרי. איך אני אדע אם הוא בכלל מעוניין בי ליותר או שאני באמת רק זיון? או אם אני בכלל רוצה אותו באמת ולא סתם משיכה מינית? אני לא מקנאה שהוא שוכב עם עוד בנות אבל כן הייתי רוצה שיהיו לנו שיחות בכללי וקצת יותר אינטימיות.. בכללי כל הרגשות שלי מבולבלים אני מרגישה כל יום צורך לצאת עם חברים ואם לא אני מרגישה בודדה לגמרי ואני לא שווה כלום, הכל מרגיש לי ריק באמת משהו בי כל כך דפוק שאני נופלת רק על גברים כאלה?