יש לי בעיה, משהו שאני מנסה להתמודד איתו כבר מלא זמן. אני מתביישת להביע את דעתי ברבים. מלחיץ אותי שעיני רבים מופנות אלי ושאותם אנשים מחכים לשמוע משהו שאגיד או אספר. אני ישר מתחילה לחשוב שאולי כל עוד זה בראש שלי זה נשמע לי מצחיק ומעניין אבל כשאספר את זה לאנשים, אף אחד לא יבין את זה ואני אצא מעפנה וטיפשה. אני עכשיו בצבא, בטירונות ותוך כדי השיעורים שבטירונות מתנהלים דיונים, בהן הבנות מרימות את היד ובתורן מביעות את דעתן. בכל שאלה שנשאלת או עניין שמועלה, יש לי דעות רבות שאני מתה להוציא החוצה אבל שוב , אני מתחילה להילחץ והיד שלי פשוט לא רוצה להיות מורמת. וכשסוף סוף היא כן מורמת ומבקשים ממני לענות,אני מנסה להוציא החוצה את הדעה שהעברתי לעצמי בראש ושיננתי כיצד אנסח אותה, אך מה שיוצא מפי זה רק גמגום ואף אחד לא מבין את מה שאני רוצה להגיד. זה מחרפן אותי, גורם לי להרגיש לא חברותית וסגורה, בטוחה שככה גם רבים אחרים חושבים, אבל כן עוברים לי דברים בראש שאני רוצה להגיד אבל אני לא מעזה להגיד אותם. זה תוקע אותי, מונע ממני להתחבר לאנשים, מונע ממני להתחבר לבנים. איזה מן בן ירצה בחורה משעממת, סגורה ושקטה?! 2 האקסים שלי התלוננו על הקטע הזה לא פעם ולא פעמיים.. בקצב הזה לא יהיו לי חברים ואני אומרת את זה ברצינות. מה אפשר לעשות במצב כזה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025