עוברת בית ספר בגלל בעיות חברתיות, מפחדת שזה יקרה לי גם בבית הספר הבא. מה לעשות?

היי לכם. אז.. אוקיי. אני יודעת שיש עוג מלא מלא זמן לקראת תחילת הלימודים של שנה הבאה, אבל בכל זאת, אני מרגישה צורך לדבר על זה ולשאול את השאלה הזו כבר עכשיו.
שנה הבאה אני עוברת לבית ספר חדש, אעלה לכיתה י.
אותו בית הספר יגיעו עוד הרבה ילדים כמוני מבתי ספר אחרים (מחצית מהשכבה של י יהיו אנשים חדשים, והחצי האחר יהיו אנשים שלמדו בחטיבה של הבית ספר ופשוט עוברים לתיכון). אני חושבת שאני חברה טובה, ואני חושבת שאני גם בן אדם טוב. יש לי תכונות טובות, אני הכי אופטימית בעולם, אני חברותית ואני כנה ואני אוהבת לעשות שטויות ולדבר עם אנשים, וגם להיות בעלת ביטחון, אני עובדת על הביישנות שלי ועל לענות לאנשים על דברים שהם אומרים לא במקום ולא תמיד להיות אדישה לזה. ועם כל זה, לא הצלחתי ליצור חברים טובים בבית הספר שלי. פשוט לא הצלחתי, איכשהו, זה לא קרה. אני הייתי אדם אחר בכיתה ז, וגם בכיתה ח, ובמיוחד עכשיו, בכיתה ט. גם בגלל זה, גם בגלל החינוך שלה מהילדות. אם היו לי חברויות רציניות מתישהו, הן לא היו מבית הספר. בבית הספר יש לי חברה שאני איתה כל הזמן, היא מצחיקה וחכמה והכל, אבל היא אנטי סוציאלית ומרוחקת מהכל. אני יכולה לדבר עם כולם בכיתה ואני לא מתביישת לשאול אף אחד מה קורה, ויש לי כמה חברות מהכיתה השנייה שמדי פעם אני איתן בהפסקות, אבל הפואנטה של מה שאני מנסה להגיד זה שאין לי את החברים האמיתיים האלו, אין לי את החברים שגם אם אנחנו לא הכי קרובים, אנחנו עדיין חברים. אין לי ידידים שהם לא דרך קשר טלפוני, וזו בדיוק הסיבה למעבר שלי.
שתבינו, זה בית ספר ברמה אחרת לגמרי. זו רמה גבוהה, עם רמת אנשים גבוהה. זה לוקיישן חדש, רחוק מאיפה שאני גרה. אלו מורים ואנשים חדשים, ואני מבינה שאני נכנסת לתקופה חדשה בחיים שלי.
כל מה שאני מנסה להגיד מסתכם בכך שאני רוצה חברים. אני רוצה להכיר אנשים חדשים ואני רוצה שיהיו לי חברים טובים וחברים בכללי בבית הספר הבא. ואני יודעת, אני יודעת שאין סיבה שמשהו ישתבש או יידפק ואני אשאר בצד או משהו, אבל תבינו, אני ממש בלחץ ואני ממש מפחדת שדבר כזה יקרה. כל כך תיכננתי את המעבר הזה, ועד עכשיו אני עושה את זה וחושבת על זה כל יום, כי אני מרגישה שלא טוב לי בבית ספר שאני נמצאת בו עכשי, ואני מתוסכלת, גם מההווה ןגם מהשערות של העתיד, אבל כמו תמיד אני אופטימית ושמחה בחלקי.ועוד מעט זה יתחיל, ואני רוצה להיות בטוחה שזה ילך, וזה ילך טוב. מה אתם ממליצים לי לעשות? איך להתנהל ולהתנהג? איך להצליח בזה? האם עברתם גם תהליך כזה, אם כן, איך הצלחתם?
תודה רבה שקראתם עד כאן, זה לא מובן מאליו. תודה.