בא לי כבר למות! ללכת לפנימיה כדי להציל את עצמי?

קוראיל לי לין ( שם בדוי ) , אני בת 13 והחיים שלי לא כול כך פשוטים ( בלשון המעטה ) .
נתחיל מכך שאין לי אבא , ואימא שלי היא חד הורית שלא מקבלת מאבי מזונות .
היא משתפת אותי בהכול , בהרבה דברים אישיים ולאחרונה גם במישהו שהיה לה קשר נורא (!!!) מסובך איתו .
בו זמנית לכך שאני מרגישה כמו סוג של יועצת לבעיות שלה וכאלו ובכללי לכול הבעיות של החיים שלנו אני גם סוג של אימא של אחיות שלי הקטנות .
אני מתעוררת איתם לבד בבוקר מארגנת אותם לגן ולבי'ס ואז הולכת לחטיבה וזה נורא קשה לי כי אני צריכה להעניק מעצמי כוחות נפשיים רבים שכמעט כבר אין לי , אני בגיל ההתבגרות ובמילא וזו תקופה קשה חברתית , ולימודית גם קשה נפשית ואני כול הזמן קורעת את עצמי ומשקיעה את כול כולי בלימודים , מקשיבה בשיעורים לא מתחצפת לא רבה עם בנות מתנהגת כמו נסיכה ממש ככה בבית ספר בזמן שבבית אני מרגישה כמו אימא קטנה , בנוסף לכך במתכוון או שלא אימא שלי שעסוקה כול הזמן עם אותו הגבר שיש לה איתו עניין מסובך דורשת ממני לעשות דברים שמעל ליכולות שלי , אני יודעת שזה נשמע טיפשי אבל קשה לי כול הזמן לקום בבוקר לדאוג לאחיות שלי להכין אוכל לוודא שיש להם מראה טוב כשהן יוצאות לקחת אותם בחזרה מהמסגרות לקלח לקפל כביסה לשטוף את כול ( ! ) הבית לבד בעצמי לוודא שהבית תמיד יהיה מסודר כי אימא שלי תמיד באה מהעבודה אחר הצהריים בדרישות , לספק את הסובבים לי ואז בסופו של דבר להרגיש שאין יותר אני עצמי ושהחיים שלי כבר לא כול כך חשובים עד שזה מגיע למצב שאני רוצה למות ולא לחיות את החיים החרה האלו !
ביומיים האחרונים הייתה מריבה גדולה בבית אימא שלי כבר במילא בדיכאון מהבחור שיצאה איתו ובנוסף לכך באשמתי לטענתה משהו יקר ערך נשבר בבית , היא נדרה שאני עפה לפנימייה שנה הבאה וזה באמת מה שאני רוצה אבל היא כבר אמרה את זה כול כך הרבה פעמים ואז התנצלה וחזרנו שוב להיות בסדר ביחד רק כי היא הייתה צריכה לדבר עם מישהו ואז זה חוזר שוב ושוב , ועזבו את זה שכול היום היא מקללת אותי זונה , שרמוטה וכאלה ואני מצטערת שאני אומרת את זה ככה וגם מדי פעם היא מכה אותי עם המקל הכפכף וכאלה ואתמול היא הייתה נורא מתוסכלת אחרי כול מה שקרה וגם אחרי שאחיות שלי שכול הזמן רבות אחת עם השנייה שיגעו אותה היא קפצה עליי תפסה אותי חזק באלימות והצמידה את היד שלה לגרון שלי כשהיא אומרת לי " ככה אני עוד אשסף לך את הגרון עם סכין י' זונה " פחות או יותר והשאירה אותי בהלם מוחלט .
כול הזמן היא אומרת לי שאני מחפשת גברים ( אני מעדיפה לא לפרט ) ומחפשת הרפתקאות בזמן שזה אפילו לא מתקרב לאמת אני רק רוצה להיות נערה כמו שצריך ואני חושבת שאם אהיה מחוץ לבית אז זה יקרה אין לי וואטסאפ אינסטגרם וכאלה ואני גם לא יוצאת אחרי הלימודים ולא מאוהבת או מתאהבת אןמ נדלקת על בחורים וכאלה כי אני עדיין לא בגיל הזה וחוץ מזה אני מפחדת שהיא תשים אותי בפנימייה מעפנה וזולה שיש שם ילדים לא כול כך טובים ושאדרדר רוחנית כי אני בעצמי בבית ספר דתי ומנסה להשתדל בדת אני מרגשיה חנוקה והייתי כבר בדיכאון כבד יצאתי ממנו ועכשיו זה חזר לי אני לא מרגישה בנשמה שלי ילדה אלא אישה גדולה כבר ונורא נורא מתוסכלת אני לא יודעת כבר מה לעשות ? עדיף לי ללכת לפנימייה גם אם היא חילונית כי ככה אימא שלי רוצה וזה מה שהיא אמרה ?
אני חייבת עזרה גם אין לי אף בן אדם לדבר איתו ואני מרגישה חסרת כול אני יודעת שיש אנשים בחיים גרועים יותר משלי וילדות יותר גרועה ( כמו שאימא שלי מזכירה לי איזה חיים היא עברה כול הזמן ) וכבר נמאס לי לבכות בלילה כשרק הכרית יודעת מה עובר עליי יועצת זאת לא אופציה כי היא מספרת הכול להורים .
אז מה אני צריכה לעשות ?