עזבתי את העבודה הקודמת בצורה רעה, יש לי רגשות אשם, איך להתמודד עם זה?

היי,
קודם כל אספר קצת על עצמי בת 22 עובדת בחברת ביטוח של רכבים חדשה מזה 3 חודשים לא רחוק מהבית קרוב לחדר כושר מסתדר לי הרבה עם הנגישות לאזורים שונים, יש לי בן זוג החודש יוצאים 3 שנים סך הכל החיים טובים.
אתחיל במה שמטריד אותי ומעסיק אותי נורא שזה בעצם העבודה הקודמת שלי עבדתי שם כמזכירה זו חברת ניקיון שבעצם אני הייתי התפעול של המקום אם זה מיילים/טלפונים/עזרה בתיוקים סה"כ לא מעט עבודה וכמובן שהיו עוד עובדים נוספים שזה יותר קשור להנה"ח/כספים וכו'..
לא הרבה עובדים בכלל מקום קטן מאלכס 20 עובדים בערך והמנהלים הם בעצם עסק משפחתי שאביהם שהוא היו"ר שהיה מגיע כמעט מידי יום ועם הבנים שלו שכל אחד עוסק בתפקיד שונה לאחד מהם אני נורא התחברתי שהוא המנכ"ל נורא אהבתי את ההתנהלות שלו, הערכתי אותו מכל מיני בחינות למרות שבהרבה מצבים נורא התעצבנתי ממנו על דברים שכעס סתם. לא יודעת להסביר הוא היה מגיע לאירועים שהיו מידי פעם בעבודה נורא שמחתי שהוא גם מגיע ושתבינו הוא אדם נורא קשה תמיד פרצוף כועס רציני מידי ונורא הערצתי אותו בתור בן אדם כמובן היה נותן לי פידבקים על עבודה טובה שאני מבצעת ודברים מהסוג הזה, סה"כ אהבתי את העבודה שם מקום קטן לא יותר מידי עובדים קומפקטי מאוד.
אגיע לדברים שלא אהבתי שם: לגבי שאר העובדים עם רובם בכלל לא הסתדרתי אולי עם חלק עכשיו בתור חברת ניקיון היו לפעמים מבקשים ממני דברים שלא האמנתי שיבקשו אם זה פתאום לעלות חומר ניקוי לקומה 2 שאנחנו בעצם נותנים להם שירותי ניקיון אז בשביל לשמור על יחסים טובים ביקשו ממני לעלות להם את זה נורא התעצבנתי לא הקטע של כבד או לא זה לא תפקיד של מזכירה עוד סיטואציה היו מרימים עלי את הקול לא מעט/השעות לא היו נוחות לי בכלל ועד כמה שניסיתי לא כ"כ התחשבו כי אני בת 22 ואין לי ילדים וחושבים שיש לי זמן וכן ככה באמת חשבו שם ואמרו את זה גם.
בהמשך הימים שעברו יום אחד הגיע והתקשרו אלי מכוח אדם הציעו לי עבודה של שירות לקוחות בחברת ביטוח בוא נגיד ששירות לקוחות זה לא הדבר הכי כיפי שיש אבל באותו רגע העדפתי את זה זה ממש 4-5 תחנות אוטובוס מהבית שלי מתחת לחדר כושר שלי וממש רציתי לעבוד שם קבעתי ראיון עבודה והתקבלתי וזו העבודה שלי כיום מזה כ3 חודשים כמו שרשמתי למעלה.
העזיבה שלי היית לא נעימה לא רציתי לספר למנכ"ל שאני מחוברת אליו אישית שאני מתכוונת לעזוב הלכתי וסיפרתי לאחיו שהוא גם מנהל שם כמו שסיפרתי זה משפחה אמרתי לו שאני רוצה הפסקה פשוט רציתי לנסות שם את העבודה לראות שאני מסתדרת ששום דבר לא משתבש לי ותמיד יש דלת פתוחה וכן לצערי זה השתבש ...
היה לי ממש אחלה במקום החדש ואני מודה שיצאתי ממש חסרת אחריות שאני לא כזאת ברגיל שלי בשום צורה פשוט זה קרה מהתלהבות הטלפון שלי היה באותו יום על שקט קיבלתי מלא שיחות טלפונים ועד שראיתי כבר היה מאוחר ולא חזרתי
הגיע ה10 לחודש ראיתי שלא הכניסו לי משכורת התקשרתי לאחיו של המנכ"ל שחלק מתפקידו זה להכין את המשכורות לעובדים והוא אמר שעזבתי בלי להודיע ומה אני מצפה שהוא ישלם לי? קודם כל התנצלתי ואמרתי לו אם כל הכבוד אתה יכול לקזז את כל הסכום במלואו עבדתי חצי חודש פה ושם לאחר דיבורים הוא בסוף שילם לי הגענו להסדר באתי לקחת את הצ'ק ולחתום על גמר חשבון אחרי מס' שבועות הגעתי למשרד והתחלתי לבכות ראיתי את המנכ"ל שאייתו תמיד התחברתי היה לי נורא קשה חיכיתי סה"כ לחתום ולגמור עם זה והוא הסתכל עלי כאילו אני איזה שטן יצאתי משם בהרגשה נוראית.
לאחר מס' ימים החלטתי שאני רושמת מכתב התנצלות ושולחת לו את זה בדואר בצורה רשמית ומכובדת באמת הפניתי מעצמי זמן הלכתי לדואר ביקשתי מעטפה עם בול הלכתי הביתה רשמתי ושלחתי בדואר שמבחינתי זה לא מובן מאליו לא מאמינה שכל אחד היה עושה את זה ואמרתי לעצמי שלו מגיע וזה לא אשמתו חייבת לציין זה היה ממזמן והוא לא ענה לי עליו מקווה שהוא קרא את זה, נורא קשה לי אני לא יודעת איך להתמודד עם המצב עדיין.
עזרה?