בטעות אמרתי לידיד כן על הצעת חברות- לסיים את הקשר או לחכות לרגשות שיופיעו?

היה לי ידיד במשך שנתיים.
שנה קודמת הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, ואני לא הייתי סגורה על הרגשות שלי, אז תמיד התחמקתי ממנו- משום שבאמת לא ידעתי איך להגיב לעניין. אני באה מחברה דתיה והוא מחברה חילונית, ופשוט לא ידעתי באמת איך להיות ישירה איתו.
זה פגע בו ובי והגיע למצב בו ניתקנו את הקשר חודשיים, בהם הוא מצא חברה חדשה.
במהלך החודשיים האלה התגעגעתי אליו ממש.
באיזשהו שלב הוא שלח לי הודעה שהחוסר תקשורת ביננו פוגע בחברים משותפים, והוא ביקש שנחזור לקשר ידידותי בשביל אותם חברים.
הסכמתי ואפילו נפגשנו באותו היום.
לאחר כמה זמן החברה שלו נפרדה ממנו בגלל קשיים בתקשורת (היא בשנת שירות וחוזרת הביתה רק פעמיים בשבועיים).
הוא הציע לי חברות- ואני הסכמתי. אני הייתי נורא מבולבלת כי בתכלס יש לי רגשות כלפיו וכל כך התגעגעתי אליו.
כרגע אנחנו כמעט שבועיים בקשר, ואני חושבת לסיים אותו.
ישנן כמה סיבות:
*כל מי שבקשר איתי שמכיר אותו חושב שהוא לא מתאים לי ומלכלך עליו. אני לא מקשיבה להם, אני יודעת שזה לא אמור להשפיע על הקשר שלנו, אבל מדובר בסוג של שטיפת מוח שלפעמים פועלת.
*אני לא לגמרי נמשכת אליו- הוא שמן ולפעמים מטומטם חברתית. הוא לא מתפקד כל כך בתור חבר. המשיכה היחידה שיש לי אליו היא לאישיות שלו, שזה בתכלס מה שחשוב, אבל לא נראה לי שזה מספיק.
*אני באה מחברה דתייה ואני רק נפתחת לעולם החילוני(אני רוצה לחזור בשאלה בגיל 18). אני לא מוכנה לפחות בשנה הקרובה לעשות סקס. אני לא פתוחה בכלל לאפשרות הזאת, במיוחד בגלל שאני גם לא נמשכת לגוף שלו. לעומת זאת הוא כבר משתף אותי בפנטזיות סקס שלו על דברים ממש מוזרים וזה ממש מפחיד אותי.
*הוא רץ ממש מהר בקשר הזה- הוא רציני ממש והוא חושב על עתיד של חתונה וילדים. אני לא במקום הזה בכלל, אני רק זרמתי עם העניין. הוא אפילו כבר שאל את ההורים שלו אם הן מסכימים שאני אעבור אליהם בגיל 18- והם הסכימו (וזה ממש לא נעים).
*אני לא מסוגלת להשתחרר מהמחשבה שמגיע לי יותר(כנראה השטיפת מוח תרמה לזה ). אני לא חושבת שככה אמורה להרגיש אהבה. לפי דעתי היא אמורה להיות יותר סוחפת ומדהימה. זה לא המצב בכלל.
*ההורים שלי לא יודעים על הקשר, ואני מפחדת שזה רק עניין של זמן. הם נורא מגוננים והם בחיים לא יסכימו שניהיה זוג. זה יכול להרוס את הקשר שלי עם ההורים.

אבל מצד שני- הוא כרגע אחד הדברים הטובים היחידים בחיי. יש לי איתו קשר נפשי חזק מאוד.

כדאי לי לזרום אם הקשר ואולי האהבה הסוחפת תגיע בהמשך, או באמת לסיים את הקשר?
ואם כן, איך בדיוק אני יכולה לסיים את הקשר במינימום פגיעה? אני לא יכולה לתרץ תירוץ מטומטם כמו אין לי זמן או אני רוצה להתמקד בלימודים.
הוא מכיר אותי ואת החיים שלי. הוא יודע הכל.