ברור
היי לכולם,
אני מרגישה ממש לבד. ושאף אחד לא מבין אותי.
המעבר לחטיבה לא עשה לי טוב בכלל.
למרות שכל החיים שלי הייתי לבד, בלי חברים וחברות כמעט (ממש לא מבחירה), אני מרגישה הכי לבד מאי פעם.
החברות המועטות שלי מהיסודי נטשו אותי. הן לא איתי באותה חטיבה, אבל אנחנו גרות אחת ליד השנייה.
ניסיתי לחדש קשרים, אבל הן ענו לי תמיד בקצרה וביבושת עד שהבנתי שאני לא יכולה להחזיר את הגלגל לאחור, ומה שהיה בהחלט נגמר ולא יחזור לעולם.
אני רוב היום בבית.
לאמא שלי זה ממש מציק, ולא בגלל שאין חברות שיגיעו אליי, אלא בגלל שאני לא יוצאת מהבית ולטענתה, "פדלאה עצלנית".
אבל אין לי עם מי! אחת לכמה זמן אני יוזמת אבל בסוף זה תמיד נגמר במשהו רע.
האווירה בבית די מתוחה, ההורים שלי כל הזמן רבים (אם התמסדות כרוכה בכל כך הרבה ריבים, עדיף להישאר רווקים, תאמינו לי...).
אמא שלי מאוד עצבנית עליי, ועל כל דבר קטן היא רבה איתי. זה מעצבן ממש ומאוד מכביד.
כל דבר שאני עושה לא טוב בשבילה, היא כל הזמן יורדת על המשקל שלי (אני טיפה מלאה לא מעבר, הרגליים שלי טיפה מלאות אבל הבטן שטוחה), על כך שלטענתה יש לי מצבי רוח משתנים, ושאני כמו אבא שלי...
כל הזמן מטיחה בי האשמות. אין מה לדבר איתה, ניסיתי המון וזה אף פעם לא צלח. היא אומרת שהיא אוהבת אותי וחושבת שאני שונאת אותה.
אני לא שונאת, אלא נוטרת לה טינה! היא זו שהכריחה אותי ללכת לחטיבה שאני נמצאת בה עכשיו, למרות שכל העולם אמר לה שזו חטיבה גרועה, והיא מורידה לי את הביטחון כל הזמן, שגם ככה ברצפה, ומצפה שאחשוב שאני יפה!
איך אפשר? כולם אומרים לי שאני מכוערת, אז סתם לחיות באיזה movie?
הייתי הפסיכולוגית של כולם, זו שמכילה ואף פעם לא שופטת.
ועכשיו? כולם נעלמו לי.
הילדים בכיתה מתעבים אותי, צוחקים עליי ומרכלים עליי: על המראה שלי, על כושר הביטוי שלי (לדעתם אני מדברת כמו זקנה בת 70), ועל הריצה שלי בשיעורי ספורט, וכמובן על עוד דברים...
מה אפשר לעשות?? אני אובדת עצות וכל כך רוצה להיות מאושרת! מישהו יכול לתת לי מתכון? :)
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025