כן
אני בכיתה יב והיה לנו יריד לגבי מכינות קדם צבאיות ושנות שירות. בהתחלה ממש התלהבתי מכל הקטע הזה של לתת חצי שנהשנה מעצמי לקהילה ולחוות את החוויה של מכינות וש"ש. מצאתי מלא מכינות שנראות לי ממש טובות ונרשמתי אליהן.
עכשיו כשאני מתחילה לקבל את כל הזימונים אני מתחילה לחשוב פעמיים על אם בכלל בא לי ללכת לדבר כזה. אני מתנדבת כבר מכיתה ז ונותנת מעצמי כל צ'אנס שיש לי. אני עוזרת בבית הספר המקומי ופעילה במועצת הנוער המקומית ובמד"צים (מדריכים צעירים) ואפילו מורה פרטית במסגרת מיוחדת של קבוצות למידה לילדים ביסודי ובחטיבת ביניים. כל תקופת ההתבגרות שלי הייתי מתנדבת ומעמיסה על עצמי דברים והייתי נהנית מזה כי ידעתי שאני עוזרת למישהו אחר.
עכשיו כשאני מקבלת את כל הזימונים לימים פתוחים וימי עיון אני נרתעת מהמחשבה הזאת ששנה שלמה כל מה שאני אעשה זה להתנדב וללמוד. אני מפחדת שלא יהיה לי זמן לעצמי, לדברים שאני אוהבת, לאנשים שאני אוהבת. יש לי הרבה זמן עד הגיוס כי אני ילידת נובמבר ואני יכולה לעשות הרבה עם הזמן הזה והפעם בשבילי.
אני מצד אחד רואה את המכינה כחוויה שלא אוכל לחוות שוב בחיי, אבל מצד שני אני רואה את התקופה שלי עד הגיוס כהזדמנות להתחיל לדאוג לעצמי - ללכת לעבוד באמת ולא כבייביסיטר, לחסוך כסף ללימודים או טיול, ליהנות מהחיים בלי המחשבה שאני צריכה לחזור הביתה כדי ללמוד לבגרות או שאני צריכה ללכת להתנדבות, באמת לקבל טעימה מהחיים שמצפים לי אחרי הצבא. אני גם יודעת שאני בחיים לא אפסיק להתנדב, גם אם אני לא אלך למכינה קדם צבאית, כי אני אוהבת את ההרגשה של לעזור למישהו אחר. אני פשוט לא יודעת אם מכינה זה הדבר הנכון בשבילי לעשות, אחרי שכל כך הרבה זמן מהחיים שלי אני עושה מה שאני כנראה אעשה במכינה, פשוט עם בגרויות.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025