מוטרדת מינית מחבר קרוב, אני אומרת לו שיפסיק לגעת בי, והוא ממשיך. מתמוטטת...

תנשמו עמוק כי זה הולך להיות ארוך.

הגשמתי חלום מגיל קטן ואני סטודנטית בברלין, לומדת בגרמנית, השפה האהובה עליי מה שגורם לי אושר כל יום. אני לא סובלת יותר מאלרגיות בעקבות חוסר התאמה לאקלים הישראלי ומבחינה בריאותית אני בפעם הראשונה בריאה מזה שנים. בנוסף, מגיל קטן יש לי תשוקה לעיריות ולמוסדות ממשלתיים בגרמניה, והתמזל מזלי ופגשתי במקרה ברכבת בחור שעובד בעיריית ברלין, בגיל של אבא שלי. ונהפכנו לידידים, הוא מכניס אותי למאחורי הקלעים של העירייה, הפגיש לי את האנשים שעובדים שם, שהם מקסימים וכל הזמן שואלים לשלומים ורוצים שאבוא לבקר, ואפילו אחת מהעובדות, בגיל של סבתא שלי, הזמינה אותי ואותו לשתות אצלה קפה בבית. נהנתי, אני פשוט נהנתי. לא אכפת להם שאני מישראל, הם מייעצים לי ועוזרים לי בתור סטודנטית זרה, מארחים לי חברה כי אין לי חברים ואני ביישנית, ואפילו הם עזרו לי לנסח מכתב רשמי שהייתי צריכה לשלוח למשרד ההגירה. ויש לנו שיחות נפלאות, צוחקים וכאלה. אמרו לי שאני מדברת גרמנית ברמה גבוהה ומרשימה למישהי זרה שנמצאת במדינה 3 חודשים ...
הוא כל הזמן מכניס אותי לבקר את הקולגות שלו בעירייה, אני נהנת לדבר איתם, בלעדיו אני לא יכולה להיכנס סתם ככה. למרות שהשומרים כבר מכירים אותי.
הכל טוב ויפה, נכון ? אבל אני מרגישה ... שהוא מטריד אותי מינית.
ואני אסביר ...
הוא כל הזמן נוגע בי, ביד, ברגליים, מנשק אותי. אני אומרת לו כמה פעמים שזה לא נעים לי והוא אומר סליחה, אבל שוב ממשיך. פעם אחת נתן לי פליק בישבן כשנפרדנו, התעצבנתי כל כך וצרחתי עליו איך אתה מעיז וברחתי משם בפאניקה. הוא התקשר מיליון פעם וסיננתי, ושלח הודעות "אני מצטער, תסלחי לי, אני באמת מנסה לעשות הכל כדי שיהיה לך טוב בגרמניה ולעזור לך, אני בן אדם ועושה טעויות". טוב, סלחתי לו.
אבל הוא ממשיך לגעת בי, לנשק אותי ואני מתרחקת והוא צוחק ואומר "כאן זה שונה, כאן אנחנו פתוחים אחד עם השני" וזה מטריד אותי. פשוט מטריד אותי. אני אומרת לו שיפסיק לגעת בי, והוא ממשיך. כשהיה לי קר הוא התחיל לממשש לי את הידיים כדי לחמם, והרגשתי שזה מטריד אותי
מיותר לציין שהבן אדם קצת נכה, הוא צולע וגם קצת נכה נפשית. אבל בכל מקרה, הוא עזר לי מלא ובלעדיו לא הייתי איפה שאני היום. הוא קנה לי לא פעם אוכל במסעדה, הזמין אותי לצאת עם חברים שלו ושילם עליי ... ולכן אני מרגישה לא נעים ומרגישה שאני מנצלת אותו, למרות שהוא בעצמו התעקש.
ובעיקר, אני מרגישה שהוא מטריד אותי מינית. יש לו חבר שבא לעשות מחקר בברלין בסיפרייה הלאומית שיש שם גישה רק לחוקרים, באמת אין כניסה לאף אחד והוא הכניס אותי על תקן "עוזרת חוקר". ובדרך לספרייה עם החבר שלו, הוא אמר לי "את יודעת מה יש פה?"
"לא"
"חנות לציוד לסרטי פורנו, זה מעניין אותך?"
"למה שזה ייעניין אותי חתיכת סוטה אחד אתה מטומטם על כל הראש?" ממש הרגשתי מוטרדת וברחתי הביתה. ההוא לא קלט שזה בגלל זה ושולח לי מיליון הודעות קוליות "למה ברחת למה את מנסה לקלקל את האווירה אני מנסה להעסיק אותך שתהני ולא תשתשעממי ואת בורחת"
סלחתי לו שוב ולמחרת הוא אמר לי "נכון המילה ___ את יודעת מה זה?"
"לא"
"מצד אחד זה שק כסף, מצד שני זה הביצים של הגבר"
"למה אתה מספר לי את זה" -הוטרדתי ממש-
"זה האנטומיה של גוף האדם, זה לא מעניין אותך?"
"לא זה לא מעניין אותי דברים כאלו!"
כל הזמן הוא מספר לי בדיחות מיניות ודברים מינים, זה מטריד אותי.
הוא שאל אותי מה מידת החזה שלי ואמרתי לו שזה ממש לא עניינו והוא אמר שכולם משתפים פה על זה, הביא לי דפי מידע שהדפיס מהאינטרנט בנוגע למידות חזייה ואמר שזה יכול להיות שימושי והתחיל להסביר לי ממש. אמרתי תודה וזרקתי למחזור בבית. כל כך נלחצתי
כשאנחנו עוברים ברכבת לצד פרסומת עם אישה עם חזיה הוא אומר "אה זה מעניין אותך לקנות כזה?"
ואני פשוט מביטה בו במבט רושף ומתקדמת
אני מרגישה ממש לא בנוח והוא כל הזמן נוגע בי, למרות שאמר לי כמה פעמים שאין לו כלל כוונה לצאת איתי ושזה לא הולך הגיל. אני לא יודעת מה לעשות. אני מרגישה כפויית טובה לנתק איתו קשר כי הוא הכיר לי אנשים מדהימים ועזר לי בעניינים ביוקרטים, קנה לי אוכל, הראה לי איפה לאכול זול בעיר, עזר לי להירשם להטבות והראה לי טירות מגניבות ואתרים היסטורים, עזר לי בתחבורה ציבורית ועוד מלא דברים שבלעדיו הייתי אבודה. כי אין לי כמעט תמיכה מהמשפחה, מלבד סבתא שלי. והוא היה כמו המלאך השומר שלי, עד שהתחיל להטריד אותי מינית.
ויש את החבר שלו, החוקר, שטוען שהוא צריך את עזרתי בספרייה. ביקרתי, התרשמתי מהיופי של המקום אבל בעצם, אני רק יושבת ובפלאפון בזמן שהוא קורא כתבים עתיקים והטיפוס הזה דוחף לי לקרוא את הברית החדשה. כן, שכחתי לציין, הוא כל הזמן חופר לי להתנצר. כמו מיסיונר. דוחף לי לקרוא את הברית החדשה, ואני אומרת לו שאני לא רוצה.
אם לא מדבר על דברים מיניים, מבלבל לי את השכל עם שטויות של דת, אני אתאיסטית אגוניסטית חסרת דת, ולא מעוניינת להשתייך לשום דת, אני מודה שבהתחלה התעיינתי בנצרות אבל זה נעשה לבילתי נסבל.
והוא מתקשר אליי וחופר לי לבוא לספרייה "בבקשה תבואי אני מתחנן בבקשה"
"אני מצטערת אבל חולה, אני חושבת שהתקררתי - אני לא מרגישה טוב מאתמול?"
"בבקשה תבואי, זה חשוב ל___ [החוקר] הוא רוצה שתעזרי לו הוא מעריך את עזרתך"
"אני חולה, אתה לא מבין? אתה רוצה שאני אתמוטט ותצטרך לקרוא לאמבולנס?"
אני באמת נשמעת שאני מדברת אליו לא יפה אבל מסבירים לו כמה פעמים ברוגע ובנימוס והוא לא קולט.

אבל זה שטויות לעומת הדבר האמיתי, הבן אדם נוגע בי מנשק ומדבר איתי על דברים מיניים כל הזמן ואני מוטרדת. שואל אותי מה מידת החזייה שלי, מבקש שאראה לו את הביקיני שלי ומציע לי שוב ושוב לבוא איתו לסאונה למרות שאני מסרבת ומסרבת. כבר קרה כבר שאנשים שאלו אותי ברכבת אם אני מכירה את הבחור כי הם ראו שאני מוטרדת, והרגשתי ממש ממש מובכת.
אני אומרת לו, נרתעת ממנו ברמיזה שזה לא נעים לי והוא ממשיך לגעת בי בטענה ש"ככה זה כאן". אני מבקשת ממנו מיליון פעם לא לדבר על דברים מיניים, אני מספיק הוטרדתי מינית בכיתה ו', הוטרדתי מינית מאבא שלי ומההורים שלי ששמעתי אותם היטב עושים יחסי מין כשהייתי קטנה וכשיצאתי מידי פעם למטבח ברגע הלא נכון וראיתי אותם מבצעים אקטים מינים עם החברים שלהם, מה שהם הסתירו מיד אבל התמונות נשארו בראשי לנצח, בראשה של ילדה צעירה ותמימה. ואני מספיק מצולקת ואני מרגישה מעונת נפשית. אני רושמת את זה בדמעות.
זה הגיע למצב שאני כולי בחרדות והגעתי למצב נפשי שאני מרגישה חולשה כל היום ולא יוצאת מהבית. אתמול לא אכלתי כל היום, היום אכלתי יותר מידי כאילו לפצות על אתמול. כל היום רעדתי וגם גיליתי שקיבלתי באן בפורום אחר [ישראלי] על משהו שלא עשיתי ושאמרו שבפעם הבאה אפילו ינקטו בהליכים משפטים נגדי, על משהו שלא עשיתי, וזה הגביר פי 3 את המצב הנפשי שלי. אני מרגישה שאני עומדת להתמוטט. אימא שלי כל הזמן "עסוקה" ואני תמיד "מפריעה" לה עם "הבעיות הלא משמעותיות שלי".
במקום להנות בחופשת כריסמס שלי, במקום לטייל במדינה היפה ולהנות מזה שהצלחתי להגשים חלום ולגור בגרמניה, אני לא מרגישה טוב, סובלת מחרדות קשות שלא חשבתי שאחווה שוב. לא יכולה לישון כבר כמה ימים, ודפקת לעצמי את שעות שינה, במקום לישון עכשיו אני רושמת את זה משותקת מחרדה.

חשבתי שזה בגלל המבחנים והלחץ מהציונים והלימודים, חשבתי שזה בגלל חיפוש עבודה, חשבתי שזה בגלל שאני לבד בארץ חדשה ושעדיין קשה לי להשתלב, חשבתי שזה בגלל המצב הבטחוני וגם בגלל שהמצב בבית שלי לא משהו ושאני מפחדת לחזור, אבל מסתבר שלא, זה בגללו ובגלל כל הגברים החארות שהטרידו אותי מינית מגיל קטן. שהפכו אותי לא-מינית ומצולקת לנצח, שלא אוכל בחיים להביא ילדים בדרך טבעית כי אני נפש מצולקת וחרדתית. בגלל שהוטרדתי מינית בכיתה ו', בגלל אבא שלי, בגלל הטיפוס הזה, בגלל הסטודנט הסורי בכיתה שלי שניסה לעשות איתי סטוץ' וקלטתי בזמן את הכוונות שלו וברחתי.
אני לא יודעת מה לעשות. אני במצב נפשי עד כדי כך קיצוני שהתחלתי לקחת כדורי הרגעה. אני מרגישה שאני עומדת להתמוטט. אני אפילו מתחילה להימנע מגברים מהפחד שיטרידו אותי או ידברו על משהו מיני. אני מרגישה כל כך שנאה כלפיי, ביטחון ברצפה, הכל בגלל המראה שלי, בגלל המראה הגרמני שלי, בגלל השיער הבהיר והחלק, כל הזמן מחמיאים לי ואז זה מגיע לדיבורים מיניים. כמו הטיפוס הזה. ואני חושבת לעצמי, מה כל הגרמניות סובלות מהטרדה מינית או שאני הקורבן היחידי ?

ההורים שלי לא יודעים על זה, גם לא כזה מעניין אותם מה עובר עליי. רק לסבתא אכפת ממני, אבל אני לא רוצה להחליץ אותה. חוץ מזה באמת טוב לי כאן ואני לא רוצה לחזור והביטחון שלי עלה, רק העניין הזה שמרעיל את נשמתי ובימים האחרונים, הרעל התפרצץ. אני מתמוטטת נפשית, חולה עם חולשה ונזלת, לא מצליחה לישון בלילה, לחצים בחזה, קשיי נשימה ...
מה לעשות ???