מכורה קשות לקניות - איך יוצאים מהמצב הזה?

היי, אני בחורה בת 19 שמכורה כבר כמה שנים טובות לקניות. זה חלק בלתי נפרד ממני, ואני לא מצליחה לצאת מהמצב הזה.
הכל התחיל בסוף 2008, כשקיבלתי ממישהו 2 קטלוגים של קולקציית החורף של פוקס. מאז התלחתי להתעניין באופנה ובין היתר גם לאסוף קטלוגים. חשוב לציין שעד אז התלבשתי מכוער והייתי נערה מוזנחת.
באמצע 2009 עשיתי קניה ראשונה של בגד יפה ויקר. זה היה שורט ג'ינס לבן. עד היום אני שומרת את הפריט הזה, כי הוא מזכיר לי תקופה מהעבר שלי והוא למעשה היה הפריט הראשון שממנו כל ההתמכרות שלי החלה.
לאט לאט התחלתי להתעניין באופנה.
אני מסתכלת על הכמות המטורפת של בגדים שיש לי עכשיו ונזכרת בכמות המינימלית של בגדים שהייתה לי לפני שהתחלתי להתעניין בזה... שינוי מרחיק לכת.
באמצע 2010 התחלתי לקרוא בלוג של תמר קרוון (אושיית אופנה עם כמות הזויה של בגדים). מהרגע הזה ועד היום ההתמכרות שלי לאופנה לא פוסקת.
אופנה מאוד מעניינת אותי, האספנות של פריטים מרגשת אותי מאוד, זה משמח אותי ועושה אותי מאושרת, מושך תשומת לב חיובית, גורמת לי להרגיש טוב עם עצמי...
אני חושבת שיש לי טעם טוב (גם אמרו לי את זה כמה פעמים), אני לובשת בגדים מאוד איכותיים שחלקם עולים לא מעט כסף ואף פעם לא יראו אותי בבגד חשוף (אפילו אין לי בפייסבוק תמונות בבגד ים, וגם בחיים לא יהיו).
הבעיה היא שאני לא מצליחה להפסיק עם זה. זה חלק בלתי נפרד ממני, ולמעשה הדבר היחיד שגורם לי אושר בחיים (אחרי אינספור תקיעות סכין בגו, איבדתי את האמון באנשים).
זאת בעיה רצינית, כי כל המשכורת שלי הולכת על קניית בגדים, כל הזמן הפנוי...
זה גם בזבוז כסף, גם בזבוז זמן וגם אין לי כבר מקום בבית לאחסן את כל הבגדים האלה (זאת כמובן לא סיבה מבחינתי לא לקנות בגדים יותר). הארון הענק שלי מפוצץ עד אפס מקום וגם חלק מהבגדים נמצאים בארונות אחרים בבית ובאופן כליי בכל מקום בבית.
הפסיכולוג שלי אמר לי שאני שופוהוליקית בכל מובן המילה.
חשוב לציין שאני אוספת גם ספרים, פסלים של פיות ונרות (אני לא איזו פרחה מפגרת שקונה רק בגדים ואיפור!!!).
ברגע שמלאו לי 18 (תחילת י"ב) התחלתי לעבוד בחנות בגדים בשביל לממן את כל הכיף הזה. מצד אחד אני שמחה שהיו לי את המשאבים הגדולים יחסית לקניות, אבל מצד שני אני מרגישה שאם לא הייתי עובדת יכולתי להצליח יותא בלימודים (סיימתי עם ממוצע בגרויות 112).

איך יוצאים מהמצב הזה?

אשמח לשמוע ממישהו שהיה במצב דומה

:)