איך להתמודד עם אנשים אלימים?

שלום , אני מקווה שתוכלו לעזור לי כי אני אבוד.
הבעיה שלי היא כזאת ; אני ילד נורמאלי (רגיש) שלא מקלל ולא אלים אך כשאני נפגש עם אנשים כאלה אני פשוט לא יודע איך להתמודד איתם!!
לדוגמא היה לי מקרה שישנתי עם מישהו בחדר (באיזה שהוא טיול של בית ספר) וראיתי שם טלויזיה ,הילד הזה בא וכיבה את הטלויזיה ואמר לי להתארגן (הינו צריכים לצאת) אמרתי לו שבסדר אני מתארגן ורואה טלויזיה תוך כדי ,ואז הוא פשוט התחיל לצרוח עלי והתחיל לאיים עלי והוא ממש נפגע מזה שבכלל חשבתי להדליק אתזה שוב ,מה אכפת לו בכלל מה אני עושה ,הוא עשה אתזה פרינציפ כי באלו ,חשוב לציין שהיו איתנו בחדר עוד שני בנים שפשוט עמדו במהלך כל המריבה הזאת ושתקו ושמתי לב שאחרי שצעקתי עליו אני רעדתי ,ולא קצת ממש רעדו לי הידים וגמגמתי ואני אחרי זה תמיד מתחרט שאני לא עומד על שלי
עוד אירוע שהיה היה משהו משפחתי
הלכנו לארוחה משפחתית בשבת ואמא שלי חזרה בתשובה כבר איזה שנתיים
ובכללי כל היציאה הזאת היתה נראת רע
זה היה אני אמא שלי סבא סבתא וכל הדודים
והיתה לי התחושה שמשהו רע יקרה כי תמיד בפגישות האלה יש את הנושא הזה על חרדים ,למה הם לא שרתו (ובת דודה שלי השתחררה לא מזמן ככה שזה נושא רגיש אצלה ,וגם אצל אמא שלי היהדות רגיש) ,אבל כל הקטע שהן לא הזיקו אחת לשניה ,זאת דודה שלי שפשוט שונאת את אמא שלי על זה שהיא חרדית וכל השיחה הזאת היא פשוט ירדה ,צעקה,השפילה אותה ,ואני? ישבתי שם ושתקתי ,כי אם היתי פותח את הפה היתי פשוט מתחיל לבכות ואני עכשיו שונא את עצמי על זה ואמא שלי כן אמרה לי שהיא ידעה שאני לצידה (למרות שאני לא מאמין) אבל בחיאת יש צורה לדיבור ,הדודה גם לא כיבדה את סבתא שלי שביקשה ממנה להפסיק .
גם עוד לפני שנכנסנו לארוחה אמא שלי אמרה לי כזה בצחוק "תגן עליי שם" וידעתי שזה בצחוק אבל בכל צחוק יש אמת.
ואני לא הגנתי ופשוט שתקתי שם
כל השיחה הזאת גרמה לאמא שלי לרצות לקום מהשולחן דודה שלי גרמה לה להרגיש דחויה .
ואני יודע אם אח שלי כן היה בארוחה הוא היה צועק עליה ומגן על אמא שלי אבל הוא לא היה ,הוא גם אמר לי שחלק מהבעיה שלי זה איך להתבטא
אני לא יודע אם זה מחוסר בטחון עצמי כי אני לא הבן אדם הכי מושלם אני רזה ובגלל זה יש לי תחושה שאני כזה שברירי
אני חושב שאם אני אלך לחדר כושר אולי זה מה שיתן לי ביטחון? מה לעשות כשדברים כאלה קורים?איך לא לרעוד ולהתרגש מזה ? מקווה שתעזרו לי..