מתגעגעת למישהו ופוחדת שהיתה פעם אחת בחיי שלא תחזור...

היי.. אני יודעת שזה יישמע קצת טיפשי אבל תהיו איתי רגע ותתנו לי עצה בבקשה.

זה כבר הרבה זמן שאני מתגעגעת למישהו... מישהו מאוד מסויים בחיי שגרם לכל דקה בהם לאושר. הרגשתי בשמיים, ההכי יפה, ההכי חשובה ללב שלו.. עד שעשיתי מעשה ועזבתי כי היו לי ג'וקים בראש ליסוע ולראות עולם וללמוד בצורה אחרת...הוא נשאר עם טעם רע ממני... אמר לי ולא אשכח:" תזכרי דבר אחד, אף אחד לא יאהב אותך בחיים יותר ממני. אף אחד ! ותזכרי את זה טוב טוב!". (אני מניחה ובצדק שנאמרו דברים אחרים מצד כל מיני חברים שהיו).
הבנתי שזה היה ממקום של כעס וכאב ביחד... המשכתי בחיי וידעתי שלתקופה מסויימת הוא המשיך לדאוג לי מרחוק עד שפרשתי כנפיים ולאט לאט סחבתי את החיים שלי, מנסה לבנות את עצמי בעשר אצבעות כך שגם במסדרון הכי חשוך כשידברו עלי יגידו שיש לי הרבה בזכות ולא מחסד או שמישהו התנה את זה כי נתתי לו משהו.
החיים שלי הביאו הרבה מלחמות מיותרות (בזמנו גם אמר לי: "לא יעזור לך, את מושכת אש") ועם הזמן אחרי הרבה זמן מתה לי התמימות.
לקח לי הרבה זמן לעכל את המורכבות האמיתית של החיים והרבה פעמים נזכרתי שאותו אדם רק רצה לשמור אותי מהטעויות של עצמי. עם הזמן הרגשתי לבד אבל ממש לבד. לא מתעסקת במחיר ששילמתי אבל קיבלתי הרבה תובנות. יש הרבה רעים ורעות בעולם. ברמות שזה בלתי נתפס אפילו להבנה אנושית. ולמרבה הצער, הם אוהבים את המשחק הזה שלעולם לא יגמר ומגלים שאחרי הכל התוצאה היא גם אפס אבל ימשיכו אותו. תמיד.
אחרי הרבה לבד הבנתי שהלבד הזה כואב אבל הוא גם מבורך כי זה סימן וסטטוס להערכה מצד האוייבים שלי ומכאלה שממתינים בפינה ומייחלים שאפול. בחרתי בהרגשה שכל זה רק מחזק אותי ומעצים את האני פנימי שלי. כמה עקום, כמה נכון.
אז נכון.. מסתבר שאף אחד... כאילו אין אף אחד בעולם שיכול להבין אותי ואף אחד לא באמת איתי... אבל הרגעים האלה של הלבד לפעמים בלית ברירה מעירים פלאשבקים לאחור שאין לי שליטה עליהם כמו מה היה אם לא הייתי בוחרת בטיפשות אחרת? מתגעגעת למישהו שאולי לא דיבר הרבה אבל כשדיבר זה היה עמוק ומשמעותי, בלי פרשנויות ביניים, הרבה סבלנות ובאמת ממקום של אהבה כלפיי.
אני חושבת שזה לא הוגן כלפי עצמי שאני מאפשרת לחזור נוסטלגית אחורה.. אבל מפחיד אותי המשפט שהוא אמר לפני הרבה הרבה שנים שיסתבר גם כנכון כי עכשיו זה ככה- שאף אחד לא באמת יאהב אותי. שהיתה לי הזדמנות להיות מאושרת ופיספסתי אותה.

Help...