אני נמצאת בחבורה של אנשים שרובם גדולים ממני, הכוונה לבערך שנתיים שלוש מעל גילי.
יום אחד, אחד הידידים שלי אמר לי שיש לו חבר להכיר לי והוא חושב שהוא מתאים והוא הסביר מהתחלה שהוא בן 24 ושאל אותי אם זה זה בסדר והכל..
עכשיו, אותי זה לא מעניין, תמיד הרגשתי בוגרת יותר מאחרים, זאת הסיבה שתמיד התחברתי לגדולים ממני אז כמובן שלא סירבתי להצעה.
אז נפגשנו והכל היה ממש נחמד והכל זרם, הוא מאוד מקסים וחמוד, הוא סטודנט והוא סיפר על הטיול שלו בחו"ל אחרי צבא, ודיברנו במשך שעות והכל היה מקסים!
יצאנו שוב לדייט שני עד שהחלטתי לספר להורים שלי עליו.
הם מאוד מתנגדים לכל העניין הזה, הם חושבים שזה לא ריאלי ולא לגיטימי שנערה בגילי תצא עם מישהו מבוגר.
אבל הם לא מבינים שזה כל כך לא מעניין.
אנחנו באותו ראש ווידאתי את זה, יש לנו המון תחומי עניין משותפים והוא פשוט מושלם מכל הבחינות!
הם אמרו לי שאני חייבת להיפרד ממנו והם לא מסכימים לדבר כזה ואני כל כך באמת כל כך מתוסכלת מהם, כי למה הם לא יכולים להבין שגיל זה סתם מספר? למה?
אני נהנת שהוא מספר לי על הכל, הכל מעניין אותי.
ואני לא יכולה להיפרד ממנו, בשום אופן.
רק התחלנו את המערכת יחסים, עוד לא הספקנו להכיר אחד את השני לעומק וזה מבאס כל כך.
לשקר להורים ולהמשיך במערכת יחסים למרות שזה לא רציונלי כל כך?
או משהו אחר?
כל דבר, רק לא להיפרד ממנו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025