זה יהיה ארוך מתנצל מראש. אז ככה, יש דברים שיושבים עליי, מעשים שעשיתי בעבר ואני סולד מעצמי היום בגללם ואני לא יכולתי לחיות יותר עם זה בלי לשתף גם אם זה כבר כמה שנים לאחר מכן. הכל התחיל בבית ספר יסודי, כל יום שישי הייתה מכירה של מוצרי מזון ושתייה במזנונים בביהס, וכל הילדים היו מביאים מהבית כסף קטן כדי לקנות אוכל. אני בתור ילד שאז כנראה לא היה לו מצפון, פשוט גנבתי מתיקים של ילדים אחרים את כספם הפרטי, שבוע אחר שבוע, כשלאף אחד לא היה מושג מי זה שגונב כל הזמן מילדים אחרים עד שאפילו ערבו בכך את צוות המורים. אני שונא את עצמי על כך היום, איזה מן אדם אני? איך יכלתי לעשות דבר כזה, לגנוב אפילו מהחברים הכי טובים שלי?
ראוי לציין שבתקופה זו גנבתי כל מיני דברים נוספים כגון דיסק און קי של אנשים אחרים.. ובכתה ז גנבתי אפילו מוצר מהסופר כי איזה ילד שהיה אז חבר שלי ביקש ממני וכנראה רציתי לרצות אותו. הדבר הכי נורא הוא שאבא שלי תמיד אמר לי שהוא שונא שקרנים וגנבים וזה בדיוק מה שעשיתי, גנבתי ושיקרתי בלי סוף. הפסקתי עם זה, אי שם בכתה ח אם אני לא טועה, והיום אני בן 18 חייל בצהל, ועדיין מאוד קשה לי עם המעשים שעשיתי. היום אני יודע שאני אדם יותר טוב משתדל תמיד לומר את האמת גם היא כואבת וכמובן שלא גנבתי דבר זמן די רב. אבל עדיין המצפון שם. איך אני ממשיך הלאה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025