כל יום זיכרון חוזר הגעגוע... ואף אחד לא מכיר בי. אז מה אם יצאנו רק חודש?

עמית בת 24 | כתבה את השאלה ב-16/04/18 בשעה 20:30

הייתי בת 18, פעם ראשונה שיצאתי מהבועה של הבית והכרתי אנשים אחרים מאוד. פחות תמימים, פחות משעממים.
הוא היה כמו נסיך כזה, הכל התחבר, היינו משלימים אחד לשני את המשפטים, קראנו אותם ספרים. זה היה חודש מושלם.
וזהו. קיבלתי רק חודש איתו. וכמובן שחודש אחד זה כלום. זה רק 34 ימים שדיברנו כל יום לפחות פעמיים. זה רק התחלה. לא יכולתי אפילו להגיע ללוויה כי לא היו לי כוחות להסביר כלום לאף אחד. רק חברות ידעו.
זה פשוט הזוי בעיני. איך מתגברים על דבר כזה? זה כל כך לא הוגן.
ואפילו עכשיו עוד קשה לי להתגבר על זה. כל יום זיכרון אני מוצאת את עצמי מדמיינת ומפנטזת על מה שיכול היה להיות.
כל בחור שאני יוצאת הוא תמיד מקור להשוואה.
איך מתגברים על אהבה שהפסיקה בגלל מזל רע?

עדכון מעמית, שואלת השאלה

שמור עדכון

הזמן

דווח

עקוב

נהל

אני רוצה להגיב בתור אורח!

* כינוי:

(אפשר בדוי!)

* מין:

* גיל:

* כתובת מייל:

בשביל מה?

הוספת סרטון מ-YouTube

קישור הסרטון:

הסר סרטון

אני רוצה ששואלת השאלה תראה את כתובת המייל שלי
לא ניתן למסור כתובת מייל בשאלות ממדור זוגיות

אני מסכים לאמור בתנאי השימוש ומצהיר/ה כי אני בעל/ת זכויות יוצרים בתוכן המועלה וכי התוכן המועלה עומד בקריטריונים המופיעים בתנאי השימוש.

הוספת עצה

שולח את העצה...

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות