גדלתי פה עם אחי התאום עד כיתה ה' ואחר כך עזבנו למרילנד וחזרנו בחופש הגדול של שנה זאת.
בתחילה שנה אני זוכרת שמאוד התרגשתי ונלחצתי וברגע שבאנו לבית ספר, את כל תשומת הלב לקח אחי וכל הבנות ישר נדלקו אליו בתור "אמריקאי" וככה שאני נשארתי בצד ואף אחד לא באמת התייחס אליי.
כל הזמן שבנות מתחילות לדבר איתי הן מהר עוברות לדבר אל אחי ואני מרגישה רע מאוד עם זה.
כי מגיע לי שידברו איתי בזכות עצמי ולא בזכות אחי וזה לא פייר שאני לא מצליחה להשתלב והוא כן.
אני כל כך מקנאה בוא, וניסיתי להתחבר לבנות נחמדות אבל אני תמיד מרגישה לא שייכת בזמן שהן מדברות על שנים קודמות או תוכניות טלוויזיה שאני לא רואה ואני גם מרגישה שהן מנצלות אותי בשביל אנגלית.
אני זוכרת פעם אחת כמה ילדים רעים ביקשו ממני לדבר אנגלית בהפסקה והסכמתי בשמחה אבל הם כל הזמן צחקו עליי וממש נעלבתי מהם.
מה מצחיק? הדיבור שלי?
גם מאוד קשה לי בלימודים במיוחד בלשון אפילו שלמדתי בבית ספר יהודי ולמדתי עברית עדיין אני מדברת גרועה.
אני לא יודעת מה לעשות כבר, הלוואי שיכולתי לחזור חזרה וללכת מכאן.
מה אוכל לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025