לפעמים אני וההורים שלי רבים לא משהו מיוחד. הם חושבים שאנחנו היחידים שרבים ואצל אחרים הכל תמיד בסדר.
הם לא מודעים להתנהגות שלהם, למשל הם יכולים לעשות משהו רע סתם דוגמה לזרוק לי חולצה שאני אוהבת ואז אני כועסת אבל איכשהו הם אלה שכועסים עלי, תמיד.
מי שיגיד לדבר איתם על זה, זה לא פתרון כי כל שני וחמישי אני מדברת איתם ואימרת שהכעס שלהם לא מוצדק, ושהם לא מקשיבים למה שיש לי להגיד, אני רק מתחילה לדבר ובמקום להקשיב ישר הם מתפרצים ומגנים על עצמם.
ניסיתי משהו אחר - פשוט להיות שקטה וחסרת אופי (רק בבית), האמנתי ששקט מעביר מסר יותר חזק מצעקות אבל גם שעשיתי את זה אבא שלי צעק עלי למה אני מתנהגת ככה והעביר את האשמה אלי.
כל החיים שלי זה ככה ואני מרגישה כאילו אני מתחרפנת, הם מוציאים אותי מדעתי.
לפני כמה ימים הם נפגשו עם הפסיכולוגית שפעם מזמן הייתי אצלה (כאילו כיתה ו כזה) והם רוצים שאני ילך אליה קבוע ולפעמים אני ילך איתם.
אחד, מביך אותי לראות ולדבר איתה, שתיים, גם אם זה יהיה פסיכולוג אחר אני לא מרגישה בנוח לדבר ככה עם אדם זר.
אני לא חושבת שאני צריכה פסיכולוג - מבחינת חברים הכל סבבה וגם בבית אנחנו רבים אבל כמו שאמרתי לא משהו מיוחד שדורש טיפול.
אם אני לא יבוא לפגישה או שהם יגררו אותי או שהם יקחו לי את הטלפון לא יביאו לי דמי כיס ודברים כאלה. יש לכם רעיון מה לעשות? ואיך להסביר להורים שלי על ההתנהגות שלהם? אני באמת לא רוצה ללכת לפסיכולוג
ואם לא יהיה פיתרון והם יכריחו אותי ללכת, אני לא רוצה ללכת למי שהייתי אצלה פעם אבל הם לא מקבלים את זה.
באלי שהם ילכו וזהו אבל הם לא מקשיבים לי אז אין לי איך להגיד להם..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025