ההורים שלי אף פעם לא היו גאים בי אבל בזמן האחרון זה פשוט עבר את הגבול

ההורים שלי אף פעם לא היו גאים בי אבל בזמן האחרון זה פשוט עבר את הגבול.
קודם כל קצת רקע על עצמי, אני נער בן 17 מאיזור המרכז, אני בן לשני הורים קשים עולים מברה"מ לשעבר.
ההורים שלי תמיד היו אובססיביים בקטע של הלימודים ותמיד חינכו אותי לשאוף הכי גבוה ולהיות מקום ראשון וקח גם היה, אני לא אוהב להגיד את זה אבל כל חיי הצטיינתי בכל תחום בחיים שלי, בלימודים, בספורט, אין לי בעיות בחברה אני יוצא הרבה עם חברים, אני נמצא בזוגיות מדהימה כבר שנה וחצי אבל כל חיי הרגשתי שחסר לי החום והאהבה מהמשפחה שלי.
הם אף פעם לא היו מגיעים למשחקי הקבוצה שאני נמצא בה(כדורגל), אתם לא יכולים לדמיין לעצמכם איך זה מרגיש לראות את הורי חבריי לקבוצה מעודדים אותם ותומכים בהם, מחבקים אותם לאחר המשחק ולוקחים הביתה ורק לי לא היה את מי לחבק, את מי לשתף בחוויות מהמשחק, לפי לפנות כשאני במשבר, הם אף פעם לא היו שם בשבילי.
תמיד הצטיינתי בתחום הלימודי, כל חיי הייתי הילד הכי חכם בכיתה(שוב אני לא אוהב להגיד את זה וזה לא מתוך שחצנות אני רק מתאר את המצב).
תמיד השתתפתי בפרויקטים של הילדים הכי מחוננים מכל הארץ, כרגע אני נמצא במגמת פיזיקה - מדעי המחשב, לומד מתמטיקה ואנגלית ברמה של 5 יחידות ומשתתף בפרויקט עלית שממומן על ידי הממשלה בתחום הסייבר והאינטרנט, אך למרות כל זאת הוריי אף פעם לא מתלהבים במיוחד, זה הגיע למצב שאני מקבל 100 במתמטיקה 5 יחידות ופשוט אדיש לציון ואפילו לא אומר להורים, ההורים של חבריי לכיתה גאים בהם על עובר במתמטיקה ומצ׳פרים אותם, לי ההורים אפילו לא רצו לממן את שיעורי הנהיגה שלי והייתי חייב לעבוד כל הקיץ(בכללי אני עובד מגיל 15 ואת רוב רכושי כולל קניתי בעצמי כולל הטלפון שלי, רוב הבגדים שלי....)הוריי כמעט ולא נותנים לי דמי כיס למרות שכסף לא חסר לנו, שני ההורים עובדים ומקבלים סכומים מאוד יפים אני לא אפרט על זה פה כי באמת כל העניין של הכסף הוא שולי מאוד מבחינתי ואני מבין שהם רוצים לחנך אותי להיות עצמאי, העניין הוא שאני מרגיש כאילו להורים שלי פשוט לא אכפת ממני, כל כך חסרה לי האהבה מצידם שאני פשוט מרגיש שאני עומד להתפרק, אם הם מגלים שמישהו עקף אותי בציון במבחן כלשהו הם פשוט מתחילים לריב איתי כי לדעתם אני תמיד צריך להיות במקום הראשון, הם לא מבינים שאני לא רובוט וגם לי יש פאשלות לפעמים.

זהו זה הכל בעיקרון פרקתי את כל שעל ליבי וסליחה על רמת הניסוח הנמוכה כתיבה אף פעם לא היה הצד החזק שלי....

אני מרגיש פשוט חסר אונים מקווה שתעזרו :)