יש לי מורה למדעים כבר כמעט שנתיים, היא לא מתייחסת אלי כמו אל שאר התלמידים בכיתה ואני מרגישה נורא, מה לעשות?

היי כולם אני ממש מקווה שתעזרו לי קצת, אני במצב נפשי קצת קשה ורציתי קצת עזרה...
אז ככה- אני בכיתה ח' ואני בת 14, אני לומדת בחטיבת ביניים, אני תלמידה ממש טובה עם ממוצע ציונים שלא יורד מ-90 ואני תמיד מכינה ציוד ומביאה ש.ב. ומתנהגת למופת וכיאילו הכול ממש סבבה והמורים די אוהבים אותי ומדברים איתי הרבה ומשתפים אותי והכול אבל לצד כל הטוב הזה יש לי 5 שעות בשבוע שיעור עם המורה הכי שנואה עליי- המורה שלי למדעים.

היא מלמדת אותי כבר שנתיים מדעים (גם בכיתה ז') ואני מרגישה שהיא מתנכלת אליי כל הזמן, היא לא ממש התעניינה בי אף פעם או שאלה לשלומי, או ביקשה ממני עזרה או משהו, וזה בסדר, יש עוד מורות שעושות את זה.
אבל כשהיא מבקשת ש "כל מי שרוצה להתנדב שירים את היד" ואני מרימה את היד, היא אומרת לי שאני: "לא מספיק טובה בשביל המשימה הזאת", ושתבינו ה"משימה" הזאת היא בד"כ להביא לה טוש ללוח מהמזכירות או שאני אבדוק שכולם נוכחים בכיתה או משהו, והיא אומרת את זה מול כל הכיתה.

חוץ מזה, היו 2 מקרים השנה (כיתה ח') שהיה שיא החוצפה לדעתי ומה שהיא עשתה ממש לא מקובל עליי ואני כל כך נעלבתי ונפגעתי, כי כן אולי היא מתעלמת ממני לפעמים ולא ממש מתייחסת אליי באופן שווה אבל מה שהיא עשתה ממש פגע בי.

אז ככה: המקרה הראשון הוא שהייתה איזו קבוצת מחקר במדעים השנה והיא צירפה אותי אליה ובהתחלה ממש שמחתי כי חשבתי שהיא מתחילה לחבב אותי ולתת לי הזדמנות להוכיח את עצמי, אז לא נטרתי לה טינה והצטרפתי לקבוצה.
היינו צריכים לבוא למפגשים של פעמיים בשבוע אחרי הלימודים כדי לעשות איזה ניסוי עם קקטוסים ובהתחלה הכול היה כיף כזה וזורם ונהנינו ממש.
אבל היינו צריכים לבוא פעמיים בשבוע אחרי הלימודים ואני לא גרה באותו יישוב שבו הבית ספר שלי נמצא ככה שפעמיים בשבוע ההורים שלי נאלצו לקחת אותי מבית הספר ולצאת מהעבודה שלהם באמצע היום, ויום אחד, לא יכולתי להשאר אחרי הבית ספר לפרוייקט אז אמרתי למורה למדעים שלי.
ואיך שהיא התחילה לצרוח עליי שאני ילדה לא אחראית (ואני כן, תישאלו את כל הבית ספר שלי ואני בטוחה שזה מה שהם יגידו), ושאין לי שום כבוד לחוקי בית הספר הזה (שתבינו, אין ילד בבית הספר שלי שמכבד את חוקי בית הספר הזה יותר ממני).
ואני ממש נפגעתי והלכתי הביתה ואמרתי לה שאני לא רוצה להמשיך במחקר ואז הלכתי ושמעתי אותה עוד ממלמלת איזה מבריזנית היא, אין לה שום כבוד...
יום אחר-כך באתי לבית הספר, ולהפתעתי כולם חושבו שאני קיללתי את המורה למדעים (שתבינו, שוב, אני נגד קללות, אני פאקינג חנונית ממוצעת שאוהבת ללמוד) ושאני צרחתי עליה וכנראה שיש לי בעיות שליטה בכעסים או משהו כזה ושהמורה העיפה אותי מהקבוצת מחקר (שדרך אגב הרבה ניסו להיכנס ולא הצליחו) בגלל שאני מבריזנית לא אחראית או משהו בסיגנון.

אני פניתי אל המחנך שלי והוא אמר לי שהמורה למדעים שלי רצתה לשלוח לו הודעה על מה שקרה והיא "בטעות" שלחה את זה בקבוצה של הכיתה שהיא מחנכת (כיתה ח'1, ואני בח'3) ומשם זה עבר הלאה לכל השיכבה...

הוא אמר לי שהוא מצטער ושנדבר איתה אחר כך ובאמת דיברנו והיא כמובן לא התנצלה, וזה היה "בטעות", וקשה לה עם זה אבל ויש אבל גדול, אני לא קיבלתי שום התנצלות ממנה, רק כמה שבסופו של דבר אני לא הייתי בסדר במצב ההוא ושזה לא נורא שעוד כמה אנשים יידעו על כך, פה כבר ממש כעסתי, מה זאת אומרת שזה לא נורא שעוד כמה אנשים יידעו על זה, ברור שזה משנה! אלה החיים שלי ואלה חברים שלי והיא סיפרה להם שקרים שהיא לא הייתה צריכה לספר, גם לא למחנך שלי!

המחנך שלי הלך כבר והיא חייכה אליי כיאילו היא סופסוף הגשימה את משאלת ליבה, להרוס לי את החיים.


המקרה השני הוא בערך אותי הדבר, הוא קרה חצי שנה אחרי המקרה הראשון, רק בסדר גודל קטן יותר.

שתבינו, אמא שלי חושבת שהיא צודקת ובטח שאני עשיתי משהו שפגע בה או משהו.
אני מנסה להסביר לה אבל אמא שלי היא מורה בעצמה אבל בבית ספר אחר ואחותה של המורה למדעים שלי ואמא שלי הן חברות ממש ממש טובות.

בקיצור אני ממש פגועה, אף אחד לא מנסה לעזור, אמרתי את זה לתרפיסטית שלי (כמו פסיכולוגית) והיא אמרה לי לדבר עם המחנך וכמו שכבר אמרתי זה ממש לא עזר.

חוץ מזה חוויותי השנה משהו ממש לא נעים שאני לא ארחיב עליו וגם החברה הכי טובה שלי (7 שנים הכרנו!!!) עברה לצפום הרחוק (אני במרכז) ואנחנו לא מתראות ואני מתגעגעת אליה וגם יש לי עומס בלימודים ואני משתדלת, אני באמת משתדלת אבל קשה, ממש קשה לי. זו שנה ממש קשה לי,
והמורה הזאת לא מקלה עליי ולא עוזרת לי.

וזה באמת באמת קשה ואין לי מושג מה לעשות או אל מי כבר לפנות כי ההורים לא עוזרים (אפשר להגיד שאבא חצי שפוט של אמא- עושה כל מה שהיא אומרת לו עד שהוא לבד בבית)...
התרפיסטית לא ממש עזרה וגם המחנך ולפנות את המורה לא עזר, תאמינו לי, ניסיתי.

מה לעשות???