שיכנעו אותי לוותר על עבודה אחרת ואחר כך גיליתי שעליי לעבור תשאולים חודרניים בשביל להתקבל ועכשיו נשארתי בלי עבודה...

היי,
לפני כחודש קיבלתי עבודה זמנית לחודש כי הייתי במיונים למקום עבודה אחר והם לקחו הרבה זמן.
במקום הזה ממש אהבו אותי והתלהבו ממני, ומהר מאוד גם הציעו לי להישאר. הסברתי בשקיפות שאני מתמיינת כרגע למשרה אחרת ושאני אולי אהיה מעוניינת בהמשך. אחרי שהתקבלתי למקום העבודה אליו התמיינתי הציעו לי משרה יותר טובה עם משכורת הרבה יותר גבוהה (גם ממה שהייתי אמורה לקבל במקום העבודה השני). אחרי התלבטויות החלטתי ללכת על זה, כמובן במחשבה שיש לי עבודה מובטחת. חשוב לציין ששקלתי לבקש שקודם יחתמו איתי על החוזה, אבל בחרתי להביע אמון במעסיק החדש שלי וגם סמכתי עליהם, היות והם מאוד התעקשו שאני אשאר(חצי מהקומה דיברו איתי, שני מנהלים והמנכ"ל.. לא סתם הרגשתי בנוח).

אחרי שוויתרתי על מקום העבודה השני משכו אותי בערך שבוע עם שיחה עם HR, ואז הבנתי שבכלל מדובר בראיון עבודה רגיל, העבירו אותי גם מבחן אמינות ומבחן צורות. אחר כך גם ביקשו ממני לעבור "ראיון" עם הקב"ט, מה שהתגלה כתשאול חודרני שאפילו לא הכינו אותי אליו (אמרו לי שמדובר בראיון רגיל, היות ומעולם לא עברתי או שמעתי על מישהו שעבר תשאול כזה הנחתי שישאלו על המריחואנה שהצהרתי שאני צורכת מידי פעם ולא מעבר) הקב"ט תחילה הצהיר שכל המידע נשאר אצלו ולא עובר לחברה או לגורמים חיצוניים, אלא רק חוות הדעת שלו. הוא שאל אותי שאלות אישיות, מעמיקות וגרם לי מאוד לחוסר נחת, והכל באווירת חקירה - שאלות נשאלו מהר, קטע אותי באמצע, לא נתן לי להסביר את עצמי. הוא שאל שאלות כגון: איזה ניתוחים עברת? האם את רווקה? האם יש לך חובות? מה גובה החובות שלך? למי את חייבת כסף? יש לך אשראי? היית פעם בחקירה? היית בבית משפט? מתי הפעם האחרונה שהיית בתחנת משטרה? את משרתת במילואים? יש לך עבר פלילי? הגישו נגדך פעם תלונה? את נוטלת כדורים באופן קבוע? יש לך בעיה רפואית כלשהי שלא יידעת אותנו עליה? וכן הלאה (השמטתי הרבה).. היה איזשהו חלק שהוא התעכב על הסמים אבל באופן שולי, גם בנושא הזה הוא העיר הערה חסרת טאקט על זה שאני לא קונה עכשיו כי "אין לך כסף". בסוף הוא זרק איזשהו משפט גנרי מדוקלם על זה שאם הוא פגע בי או אמר משהו שגרם לא להרגיש לא בנוח הוא מתנצל.
יצאתי מהראיון רועדת, הרגשתי אחרי אונס (בתור בחורה שעברה אונס- אני הייתי בעצמי מופתעת שכמה שאלות הצליחו לגרום לתחושה הזו לצוף). כל הדברים הכי אינטימיים ורגישים בחיים שלי הוצגו כרגע מול אדם זר, שאני עתידה לראות כל יום כי הוא עובד איתי באותה העבודה (ספוילר- לא באמת נשארתי שם, אבל זו הייתה התחושה באותו הרגע).
מפה לשם, עוד כמה ימים עברו ואני ממתינה לשיחה מHR, מיותר לציין שהייתי פקעת עצבים, גם בגלל החוויה עם הקב"ט וגם בגלל העובדה שוויתרתי על עבודה שמאוד רציתי ופחדתי פתאום לאבד גם את העבודה הזו. עד שבסוף חזרו אלי- הודיעו לי שאני צריכה לעבור "שיחה" נוספת עם מכון חיצוני (דומה לזו שהייתה עם הקב"ט) היא גם ציינה שכולם עברו את זה (שקר- שאלתי- אף אחד לא עבר את זה). הייתי בהלם. (אני יכולה להבין שאולי הקב"ט הרגיש שהייתי מאוד לחוצה והרגשתי לא בנוח עם השאלות שלו ולכן הוא רוצה איזושהי הערכת המשך, אבל באמת הרגשתי שעניתי לו על הכל!! גם מה שלא התחשק לי לדבר עליו) .
יצאתי מוקדם באותו היום כי הרגשתי רע ובלחץ וכבר היה יום חמישי- רק רציתי ללכת הביתה. יום ראשון בשבוע שאחרי הודעתי שאני לא מוכנה להמשיך לעבור מבחן נוסף, הסברתי למנהלת שלי שאני לא מרגישה בנוח עם התחקורים האלה, ושהיא הייתה צריכה להגיד לי שיש עוד תהליכים לפני שוויתרתי על העבודה השניה. היא טענה שהיא חשבה שזו לא בעיה, ואמרה לי לעבור את האבחון במכון החיצוני בכל אופן "מקסימום לא תעברי" לא הבינה שזו החוויה המגעילה ולא אם אני אעבור או לא.

אני לא בטוחה בדיוק מה אני שואלת פה (מקווה שמישהו בכלל נשאר לקרוא עד כאן), אני פשוט מרגישה מרומה ואני לא מצליחה להתנער מזה שחדרו לי ככה לפרטיות. השאלות שהוא שאל חוקיות בכלל בשיחות כאלה? אני יודעת שבראיונות עבודה רגילים הוא שאל כמעט כל שאלה שאסור ע"פ חוק לשאול למעט נטיות מיניות וילדים בערך.. מישהו עבר תהליך דומה ושותף לרגשות האלה?
עזרה?