כן, זאת התרבות שאנחנו נמצאים בה היום
שלום לכולם,
לאחרונה נפגעתי מגבר, וכיוון שזו הפעם הראשונה/שנייה בחיים שזה קרה לי - זה משהו שאני חושבת עליו הרבה.
מדובר על בחור שפגשתי כיוון שהוא התווסף לקבוצת חברים שאני חלק ממנה ושאנחנו נפגשים הרבה. באחת היציאות המשותפות הראשונות שלנו, הבחור לא הפסיק להסתובב סביבי. הוא החמיא לי, פלירטט איתי, וכו'. אני הוחמאתי, והחזרתי במחמאות ובפלרטוטים, אך גם הדגשתי שאני לא מעוניינת בסטוץ, ואף על פי כן הוא המשיך לפלרטט איתי.
בסוף הערב, הוא קיבל שיחת טלפון חשובה מהעבודה, ונעלם כלא היה. לא סימס מאז ולא התקשר מאז.
מאז, יצא לי לפגוש אותו עוד כמה פעמים בנסיבות דומות, והוא מתנהג כאילו לא היה בינינו כלום. קרה שהייתי צריכה אותו בנוגע לפאב כלשהו, והתקשרתי אליו וסימסתי לו, והוא ראה את הכל ולא ענה/חזר.
אני כבר הבנתי עניין ושמחתי על כך שזה קרה לפני שהספקנו להתנשק/לשכב. ועדיין, זה פוגע. בחיים לא קרה לי שבן אדם רמס את הכבוד שלי כך, שהתעלם מקיומי, שחייך אליי ודקה אחרי זה התעלם ממני.
כשדיברתי על כך עם חברות קרובות ועם אמא, הן כולן אמרו את אותו הדבר: "נו מה את מצפה? הוא גבר". ואני באמת שואלת את עצמי - אז מה אם הוא גבר? אז הוא חיה מיוחדת? אז מותר לו לפגוע בבני אדם שמסביבו? אז מותר לו להפשיט אישה ולהגיע איתה לאינטימיות ולאחר מכן לשכוח ממנה ולגרום לה להרגיש חרא עם עצמה?
אני בחיים לא הייתי מתנהגת ככה לגבר שאני פוגשת. לפני שהוא "גבר", הוא בן אדם - עם נשמה. איך אפשר לפגוע בנשמה של בן אדם בכזאת קלות?
מאת אנונימית,
פגועה ומאוכזבת.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025