אנחנו חברים כבר 5 שנים, הכיר חבר חדש והכל השתנה...

אני ובן זוג שלי ביחד מהתיכון, תמיד הסתדרנו לא רבנו טסנו לחול ביחד לתקופה של חודשיים ואחרי שחזרנו והכל היה בסדר(לרוב חול זה סוג של מבחן) הרגשתי שזהו - הוא הבן זוג שלי לחיים.
הייתה לנו שנה ממש קשה אחרי הטיול - אמא שלי העיפה אותי מהבית והלכנו להשכיר דירה ואנחנו בחובות כלכליים קשים ולכן היה לנו גם ריבים והיה מתח..
אני הרגשתי שסידרנו את כל זה (ישבנו ודיברנו שיחה ארוכה) אבל כנראה שהוא עדיין לא מרגיש שלם והוא שומר לי טינה על דברים שקרו מתוך לחץ כספי..
באותה תקופה התחלנו שוב לצאת עם החבורה שהיינו יוצאים איתה בתיכון והצטרף אלינו גם חבר חדש, אני והבן זוג שלי מאוד התחברנו אליו והכל היה מצויין.
עכשיו כל פעם שאנחנו יוצאים עם חברים יש איזה משהו שהוא לא אוהב שאני עושה (לרוב בגלל שמישהו אומר איזה משהו מפגר עלינו) ואז אנחנו חוזרים הביתה ורבים על זה.
דוגמא: הוא אומר שלפני שנתיים בערך קרה מקרה כלשהו ואני מתקנת אותו סתם בצחוק ואומרת שזה לא היה ככה אלא ככה.... ואז מישהו אומר תספיקו כבר להתווכח על שטויות (מבחינתי זה לא ויכוח אלא סתם שיחה)
מרגיש לי כאילו הוא לוקח את מה שהם אומרים עלינו במיוחד החבר החדש ובגלל זה אנחנו מגיעים הביתה והוא אומר לי שזה מפריע לו ומתעצבן מה שפעם לא היה קורה..

החבר החדש נהיה חבר ממש טוב שלו והכל תלוי בו פתאום - אתמול יצאנו עם חברים ובכל זאת יום ראשון אז קבענו מראש שנחזור מוקדם, אני בכלל נרדמתי על הכיסא שם מרוב עייפות וכשקמתי ראיתי שהשעה 12 בלילה ושמעתי אותו שואל את החבר מתי הוא רוצה ללכת אז החבר אמר 00:30-00:45 אז ישר אמרתי שאין מצב ואני גמורה מעייפות (מה שמרגיש לי שהם היו צריכים להבין מזה שפאקינג נרדמתי על הכיסא) ושנלך עוד רבע שעה גג.
חשוב גם לציין שבאנו לשם עם רכב שלנו מה שאומר שאנחנו צריכים להחליט מתי ללכת ולא החבר! שוב הגענו הביתה והוא התעצבן ואמר לי למה אמרת את זה אז שאלתי אותו למה הוא בכלל שאל את החבר מתי הולכים ולא אותי? וכמובן שישר התעצבן..

ניסיתי כבר לדבר איתו על זה שהוא לוקח קשה את מה שהחברים אומרים אבל זה רק עצבן אותו עוד יותר.
באמת כבר לא יודעת מה לעשות - הכל נהיה סביב ריבים ומרגיש לי שהוא פשוט שונא כל מה שאני עושה וכל מה שאני אומרת..