כשהחיים עם המשפחה עברו כל גבול נפשי אפשרי, מה עושים?

היי חברים, אני לא נוהג לשאול כאן שאלות, אלא רק לעזור באנונימיות לאנשים, ועכשיו אחרוג ממנהגי כי כבר אין לי ברירה ואני חייב את העזרה שלכם

אני כבר לא מסוגל לחיות בבית עם המשפחה שלי,
חברים, אתם בטח כבר יודעים מה זה לחיות עם ההורים והמשפחה, רק שאצלי זה כבר בלתי נסבל, הנפש שלי לא עומדת בזה, המשפחה כל היום בבית, הם כל הזמן רואים טלוויזיה, מדברים על הבעיות שלהם, עסוקים בתוכניות ריאליטי, אטומים לכל אפשרות לשינוי ופשוט חיים בשלהם, ואני לא מסוגל לצורת חיים כזאת, ללהגיע הביתה ולחוות את זה

כתוצאה מכך, הבית שלי שורר אווירה לא טובה שקשה להסביר אותה, יש בבית איזשהי אווירה שהאוויר חנוק, ודחוס, ויש אווירת לחץ וקושי בבית, שכשאני מגיע הביתה ישר אני מאבד אנרגיות, כמו להגיע למקום עבודה שלא אוהבים, או לאזור שעושה לכם תחושה רעה, אז בדיוק ככה שכשאני מגיע הביתה אני מאבד אנרגיות, נהיה מאוד עייף ואפילו רעב וחי אווירה לא טובה כל יום כשאני בבית.

האווירה הזאת שמלווה בלחץ ואוויר דחוס (בצורה שקשה להסביר כן?) יוצרות אצלי בעיות שינה מאוד חזקות, האוויר דחוס ויש אווירה של לחץ ששוררת בבית, ואחד הדברים הידועים על שינה זה שכשישנים חשוב להיות רגועים, ובהרגשה כללית נוחה, וכשאני הולך לישון אני חווה את אותה אווירה מוזרה שקשה להסביר, אני שוכב במיטה בלי מחשבות, מאוד עייף, ולא מצליח להרדם, ועד שאני נרדם אחרי שעה במקרה הטוב אני מתעורר כמה פעמים באמצע הלילה, אני ישן בדריכות מסויימת, באווירת לחץ חזקה שממש פוגעת בי משמעותית בשינה ובחיים

כמו שכבר אמרתי, המשפחה שלי לא תואמת את תפיסת העולם שלי, יש בנינו פער בין האמונות שלי, דרך החיים שלי, היכולות הקשבה שלי, לבין שלהם, הפער הזה מוביל לאווירה עוד יותר גרועה בבית, תחשבו על זה, אני מגיע הביתה כל המשפחה בסלון, עסוקים בלראות טלוויזיה, חדשות והאח הגדול והבעיה מתחילה כשזה נושא השיחה היחיד שלהם, ואני לא רואה חדשות או האח הגדול, זה בזבוז זמן מבחינתי, הם עסוקים בלדבר על הבעיות, אני לא אוהב לדבר על הבעיות אלא לפתור אותם, בשביל זה אני פה אגב, אני עסוק בהתפתחות אישית, בצמיחה והעצמה בליצור בעצמי עוד שינויים טובים ולהנות מהחיים והם... כבר הבנתם. ויש בנינו פער מאוד גדול בתפיסות העולם, בעבר מאוד רציתי לשנות אותם כדי לחיות בסביבה טובה יותר, ובחצי שנה האחרונה הבנתי שלשנות אנשים אטומים שלא רוצים שינוי פשוט לא עובד, אז החלטתי להכיל אותם ואת הפער בתפיסות עולם, ואותו פער עדיין קיים ועדיין חזק גם כשאני מכיל אותו, וגם הפער בתפיסות עולם משפיע על האווירה הלא טובה בבית

מעבר לכל זה, אין לי תמיכה מהמשפחה שלי, כשאני אומר תמיכה אני מתכוון שהם יהיו שם בשבילי, ישמחו להקשיב לי, יתעניינו בעולם שלי בדיוק כמו שאני מתעניין בעולם שלהם ורוצה לעזור להם, אחת מבין אינסוף הדוגמאות שאני זוכר היא שלמדתי תחביב מאוד מעניין, שאני מאוד אוהב ומאוהב בזה, וכל פעם שהייתי מגיע הביתה, נער, בשיא ההתלהבות לספר ולדבר על כמה כיף לי וכמה אני אוהב את התחביב הזה, התגובות שקיבלתי באופן גורף היו ״אפפפ שוב פעם אתה והשטויות שלך?״ שלמזלי היה לי שכל לא להקשיב להם, וכמובן לא לתת להם להוריד לי את הרוח מהמפרשים, וטוב שהצלחתי להשאר ולהמשיך לעשות את מה שאני אוהב. ובאופן גורף לא קיבלתי תמיכה, הקשבה, התעניינות מהמשפחה שלי לגבי החיים שלי, אלא רק שיפוטיות וביקורת, מה נכון ולא נכון מבחינתם. שאגב זה גם לטובה כי ״מהאבנים שזרקו עליי בניתי חומה״ והיום החומה חזקה ויציבה..

ואני פשוט לא מסוגל לחיות בבית

ועדיין לא דיברתי על לישון בבית עם בת הזוג שלי, שזה לא קורה ולא יקרה כי בחדר אני חי עם אח שלי..


אני חייל, אין לי כסף לעבור דירה, אני אלרגי, ככה שאני לא יכול לישון בבסיס/בבית החייל, בואו לא נכנס ללמה לא לישון בבית החייל או בבסיס ותסמכו עליי שאני אומר שאי אפשר

מעבר לזה אני לא מוכן להעמיד את עצמי במצב שאני ״מקבץ נדבות״ וישן כל יום אצל חבר אחר, זאת גם בושה גדולה ומסכנות מבחינתי, ואני לא מסכן, אני רק באתגר

ובמצב הזה, כשלי כבר אין שום אופציות או רעיונות אני ממש צריך את העזרה שלכם חברים..
מה אפשר לעשות במצב כזה? מה אתם הייתם עושים במקומי? איזה רעיונות יש לכם?

תודה רבה על ההקשבה והעצות!