כן
לפני שתגידו שאני מפונק או עצלן, תקראו קודם את הסיפור. אין לי בעיות בריאותיות. אין לי אסתמה, אלרגיה, דלקות, כאבי גב, מיגרנות, בעיות בלב. בסך הכל נער בריא. הבעיה התחילה בחטיבה. שיעורי ספורט מתבצעים עם חלוקה מגדרית של בנים ובנות. מבנים, בדומה להבניות חברתיות פרימיטיביות, מצפים להיות חזקים ואתלטיים. הדרישות מבנים לא הגיוניות בכלל ומתאימות אולי לפני 30 שנה. אני לא טוב בספורט. אני גם לא שואף להיות. שיעורי ספורט בעיני צריכים להיות שיעורים של פיתוח כישורים חברתיים. שיעורים של הנאה.
אני מאוד סובל בשיעורי ספורט. גם מבחינה פיזית וגם נפשית. קשה לי לרוץ הרבה זמן. אני נכשל במבחנים או מקבל 60. כל בוקר אני מתפלל שהשיעור יתבטל, מה שכמעט לא קורה. פשוט רע לי בשיעורים.
המורה גם די קשוח ולפעמים "יורד" עלינו כזה. זה מאוד מוריד לי את הביטחון. הדימוי העצמי שלי נמוך מאוד. בשנה שעברה התחלתי להרעיב את עצמי. ירדתי 15 קילו. אני עדיין שונא את הגוף שלי. שונא את איך שאני נראה, ובעיקר מפחד להשמין, לחזור להיות מה שהייתי. לא הייתי שמן, אבל לא אהבתי את עצמי.
אני מרגיש ששיעורי ספורט דחפו אותי לזה.
אל תטרחו לשכנע אותי אחרת. החלטתי שאני לא מוכן להשתתף בשיעורי ספורט. אני ילד טוב, אני לא עושה בעיות, אבל אני מוכן לעמוד על העקרונות שלי. אני אדבר גם עם המחנכת שלי. יש אפשרות אולי לדבר עם פסיכולוג או משהו? זה יעזור?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025